שד"ל על ישעיהו כה:י

1כי תנוח יד ה' בהר הזה, גבורתו והשגחתו תתגלה בקביעות בא"י.

2ונדוש מואב תחתיו, מואב היה עומד על גבול א"י מצד אחד, ופעמים רבות פשטו המואבים והסיגו גבול ישראל ולכדו מעריהם, והנה עתה יצטרך מואב להצטמצם בחלקו, ולא יפשוט עוד בא"י, ואמר הנביא דרך לעג כי יצטמצם מואב כהצטמצם התבן במדמנה שהוא מקום הדומן, כי חלף שהתבן מתחלתו נצב הקומה וקמה אלומתו וגם נצבה, הנה כשמוציאים אותו מן הרפת אחר ששכבו עליו הבהמות ונותנים אותו במקום הזבל, הוא מצטמצם מאליו, וגם מכים עליו כדי שיצטמצם; והנה לשון דישה שהזכיר אצל מואב לאו דוקא, אלא מפני שהזכיר הדישה בתבן, הזכיר לשון זה גם במואב דרך בזיון, ואין הכוונה אלא שיצטמצם כהצטמצם התבן, וטעם תחתיו שלא יצא ממקומו ומגבולו, כמו שבו איש תחתיו.

3מתבן, עֲרֵמָה של תבן, וכן מדמנה ערמה של דומן. ורוז' וגיז פירשו ונדוש כמשמעו, ופירשו מואב פרט במקום כלל, והכוונה שכל אויבי ישראל ישפלו וידכאו, וזה סותר לגמרי ענין התחברות העמים לישראל שפירשו על פסוק ועשה ה' צבאות לכל העמים בהר הזה משתה.