שד"ל על ישעיהו כה:יא

1ופרש ידיו, מואב יפרש ידיו בקרבו, בתוך גבולו, כדי לצאת מתוכו ולעבור גבול ישראל, כלומר יתחזק ויתאמץ להתגבר עליהם.

2כאשר יפרש השוחה לשחות, כמו השט במים שהוא מפרש זרועותיו בכל כחו.

3והשפיל גאותו עם ארבות ידיו, אך הק"בה ישיבהו אחור ותם לריק כחו, וישפיל גאותו שהיה מבקש להתגדל על ישראל, וישפיל ג"כ ויטביע במים את ארבות ידיו, הן ספינות קטנות שמתלמדין בהן לשוט במים, ונקראות בל' משנה חבית של שייטים (כלים פרק ב' משנה ג') והמשורר Plautus קרא אותן בשם scirpea ratis (ספינות גמא); והנה אחר שהמשיל מואב לשוחה, אמר שלא תועיל לו השתדלותו לצאת מתוך מימיו (כלומר לצאת מגבול ארצו), ואפילו ישען על ספינות הגמא, לא יועיל לו, כי ישפל וירד מטה מטה ולא יצא משם.

4ארבות, לשון ארמי ארבא בל' תלמוד ספינה; ורוז' פירש כי ה' יפרש ידיו בקרב מואב להכותו בכל ארצו (כרא"בע), ופירש עם ארבות ידיו עם קשרי ידיו (מלשון ערבי) שבהם הכח והחוזק; וגיזי פירש כי אחר שיהיה מואב נדוש במי מדמנה, יפרש ידיו לצאת משם ולהנצל, ולא תרגם כלל מלת בקרבו, ופירש עם ארבות ידיו כי ה' ישפיל גאותו, ויענישהו על תחבולותיו ועל נכליו אשר ארב לישראל. אח"כ מצאתי באוצר השרשים לבן זאב שפירש ארבות לשון ספינה, ולא פירש יותר.