שד"ל על ישעיהו כו:כ

1לך עמי בא בחדריך, הנביא מצייר בדמיונו מלכות בבל הפושטת בכל הארץ, והוא צועק ואומר לעמו לך התחבא, אם אפשר, לזמן מועט עד שיעבור הזעם הזה, הוא בבל שהוא מטה זעמו של הק"בה, ודע אמנם כי עוד מעט יכלה הזעם הזה, ויפקוד ה' על יושב הארץ, (הוא יושב בבל) את עונו, והדמים אשר שפכו הבבליים לא יהיו עוד מכוסים, כלומר לא ישארו בלי נקמה, כי תענש בבל, ויקח ה' ממנה נקמת כל העמים אשר הורידה אותם לארץ.

2דלתך, לפי הכתיב הוא דלתֶֽיך, ולפי הקרי הוא על דרך לשון ארמי, כמו נבלתי בפסוק הקודם, והוא מן דלתים, הנפרד ממנו דָלָה ומשקל אחר דֶלֶת והנה גם נבלתי גם דלתך הם בקמץ על דרך לשון ארמי, ובל"הק מחליפים הקמץ בחולם, נבלות, מכות, ובאו בחולם על דרך לה"ק, ובלא יוד הרבוי על דרך לשון ארמית, מַכֹּתְך (דברים כ"ח נ''ט), ועֵדֹתִי (תהלים קלב יב). אחיותֵך (יחזקאל י''ו נ''ב).

3חבי, משרש חבה בהא, וזה לבדו נמצא בבנין הקל, והוא לשון נקבה כנגד העם, כי כן ידובר אל העם בל' זכר ובל' נקבה, בל' יחיד ובל' רבים.