שד"ל על ישעיהו כט:א

1המשך הנבואה הקודמת, והנביא מתחיל בספור צרת אנשי ירושלם בקרוב עליהם האויב, ובהגדת מגפת מחנהו. הוי, ל' קריאה כדרכו, ויש לתמוה על המפרשים ורוז וגיז שפירשוהו אף כאן ל' אוי, ואיך לא ראו כי למעלה פתח בנחמה (הנני יסד בציון אבן) ולמטה סיים בנחמה (והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצובאים על אריאל), ואיך יאמר כאן אוי לאריאל? אריאל מצינו ביחזקאל (מ"ג ט"ו) וההראל ארבע אמות ומהאריאל ולמעלה הקרנות ארבע, נמצא הראל ואריאל אחד הם, וכבר מצאנו מלות שהוקלה בהן הה''א ונתחלפה באל"ף, כגון כהה וכאה, הרמון וארמון, המון ואמון (ירמיה נ''ב ט"ו), אדורם (מ''א י''ב י"ח), הדורם (ד''ה ב' יו''ד י''ח), וכן בעברי הפך, ובתלמוד ובל' ערבי אפד ולמטה מצאנו תחלה המון כל הגוים הצובאים על אריאל, ואח''כ המון כל הגוים הצובאים על הר ציון. ע"כ אומר אני שאריאל אין עקר עמנו אלא הַר־אֵל וענינו מקום קדוש, ונקרא כן המזבח וכאן מכנה בשם זה את עיר ירושלם קרית חנה דוד, קריה שחנה בה דוד, כלומר עיר ציון הנקראת עיר דוד עד כאן הקריאה לירושלם, כלומר אליך ציון אשים דברתי.

2ספו שנה על שנה חגים ינקופו, אתם אנשי ציון הנוקפים חגים, כלומר השוחטים זבחים לה', ספו שנה על שנה, הוסיפו לזבוח זבחים שנים על שנים, כי לא יבא בעירכם האויב.

3ספו, הוסיפו לנקוף חגים שנה על שנה, והמליצה הזאת דוגמת מליצת המאמין לא יחיש, (למעלה כ''ח י"ו) שלא פירש מה הוא המעשה אשר לא יחיש המאמין לעשותו, והוא נשמע ממלת המאמין, אף כאן לא פירש מה יוסיפו, והוא נשמע ממלות חגים ינקופו חגים, זבחים. כמו אסרו חג בעבותים (תהלים קיח כז).

4ינקופו, ענין הכאה, כמו ונקף סבכי היער (למעלה י' ל''ד), כנקף זית (שם י''ז ו') וכן וערפתו (שמות י''ג י''ג) תרגומו ותנקפה.