שד"ל על ישעיהו כט:ב

1והציקותי לאריאל, אני אביא על ירושלם צרה וצוקה מפחד סנחריב, ותהיה בה תאניה ואניה אך לבסוף תהיה לי כאריאל, תהיה בעיני כמקום קדוש, ואצילנה מיד אויב, כן נ"ל, וכן המקרא מתישב יפה ונקשר כהוגן עם מה שאחריו; ור"שי, רא"בע ור"דק פירשו תהיה מוקפת הרוגים בערים אשר סביבותיה כמו מזבח מוקף זבחים; וזה אמנם לא מצאנו שנתקיים, כי לא מצאנו שנלחמו אנשי יהודה בסנחריב ונפלו לפניו, אבל נראה כי מיד כשהיה מתקרב אל עיר היו פותחים לו מרוב פחדם; ודעת רוז שתהיה כמו מזבח שיכלה ה' בה את הפושעים בין מישראל ובין מן האויבים. וגיז ולפניו EICHHORN DODERLEIN פירשו כפירושי שתנצל העיר, אלא שפירשו כאריאל כעיר גבורים, כלשון הוא הכה את שני אריאל מואב (ש"ב כ"ג כ') שענינו גבורים. אבל אם הכוונה שתהיה ניצלת כמו עיר של גבורים, אין מקום למלת לי, גם איך יתלה ההצלה בגבורת יושביה והא לא היתה אלא דרך נס. ואפילו תדחוק ותפרש והיתה על ידי כעיר גבורים, עדיין אין המליצה עולה יפה, כי לא היתה שם מלחמה כלל, גם המאמר סותר את עצמו והיתה תאניה ואניה והיתה כעיר גבורים, שאם יושביה אוננים ובוכים הנה איננה עיר גבורים, מלבד כי תחסר מלת עיר ולפירושי האתנח ראוי להנתן תחת ואניה.

2והציקותי מלרע, כמו והקימותי, והכינותי, והניעותי, והסירותי, והפיצותי, והריקותי, וכן הוא בדפוס רמ"ח (שונצין) ורע"ח (ויניציאה) ור"ף (פיזארו עם פי' דון יצחק. אבל בדפוס רנ"ד (ברישא) ור"עה (פיזארו עם פי' רד''ק) מלעיל. ובת"נך גדול שנת רפ"ו הרכיבו שתי הקריאות ונתנו מאריך בצ"די וטפחא בקו"ף, וכן עשו גם במנחת שי, אבל המחבר (ש"י נורצי) לא כתב על זה מאומה.