שד"ל על ישעיהו לב:ג

1ולא תשעינה, מענין ועיניו השע, (למעלה ו' י'). שני שרשים בענין אחד (רד''ק). השע הוא מן הכפולים, ותשעינה מנחי למ"ד ה"א עיני רואים ואזני שומעים, עיני בני אדם ואזני בני אדם אשר מטבעם להיות רואים ושומעים וא"א לתרגם מליצה זאת כתקונה בלשונותינו.

2תקשבנה, לא נמצא חוץ מכאן בבנין הקל, והנה האזנים קושבות, והאדם מקשיב בהטותו אזניו וכל זה אמנם ומה שאחריו משל נאות על זמן ממלכת הצדיק, כי במשול רשעים יאנח עם והפחד והחנופה הבאה לרגליו מאבדים ומשעממים לב העם ויהיה עור וחרש, כאלו לא יראה ולא ישמע ולא יבין, ולא יוכל לדבר מה שבלבו כאלו יהיה עלג. וגרוציוס ורוז' פירשו רואים נביאים, ושומעים על העם, אך מעולם לא אמר ישעיה שהיו עיני הנביאים טוחות, ומלבד זה אין המשך הפרשה הזאת מדבר כלל על השמיעה לנביאים, אלא על התפשטות הצדק והמשפט. גם גיז פירש על השמיעה בקול הנביאים, ופירש ולשון עלגים תמהר לדבר צחות על המלעיגים בדבר ה' ובתורתו, וזה שבוש, כי העלג לא ילעיג, אבל המדבר צחות הוא המלעיג ובס' הסרשים לר"דק לא נזכר בנין הקל משרש קשב, ואולי המעתיקים השמיטוהו בטעות, ור' אליה בחור בנימוקו כתב בפירוש כי לא נמצא בקל, וה' יצילנו משגיאות.