שד"ל על ישעיהו לב:ד

1תמהר לדבר צחות, תדבר מהר ובלא עכוב דברים צחים וברורים. ורוז וגיז. פירשו תמהר לשון סופר מהיר, (תהלים מ''ה ב'), ומהיר צדק (למעלה י"ו ה'), לשון בקיאות וידיעה, ולפי הענין אין צורך לפירוש זה, ולפי הדקדוק הוא שבוש, כי המנקדים הבדילו בין ענין לענין, (עיין למעלה י"ו ה') ושמו מה שענינו בקיאות משקל רפה ומה שענינו זריזות משקל דגוש (חוץ ממלת מְהֵרָה), ומלת תמהר שהיא בפתח המם היא משקל דגוש ואין לה ענין עם מָהִיר גם רחוק הוא שיהיה בנין פִעֵל (תמהר) מורה על תכונת העצם בלא פעולה; ומלת נמהרים אעפי שלפי הנראה מלשון זריזות נגזרה, מכל מקום אחר שהושאלה להורות ביחוד על הפתיות והאולת, עשוהו משקל רפה להבדילו מענין זריזות צחות, מלות צחות (רא"בע).