שד"ל על ישעיהו לז:כה

1אני קרתי, שרש קור נאמר על יציאת המים מן המקור, כמו כהקר ביר מימיה כן הקרה רעתה (ירמיה ו' ז'), ומזה מים קרים על נפש עייפה (משלי כ"ה כ"ה) הטעם כשאיש עייף בדרך מוצא מים יוצאים מן המקור, הוא שמח בהם מאד וכן מים זרים קרים נוזלם (ירמיה י"ח י"ד), קרים קרוב לנוזלים, אלא שבתחילתם קרוב למקור נקראם קרים, וכשהם גדולים נקראים נוזלים והנה אחר שהזכיר שעלה לראש הלבנון דמה עצמו לנחל היורד מן ההר, ואמר אני קרתי ויצאתי מתחתית ההר כנחל קטון, ומיד שתיתי מים אחרים ונתגדלתי (דוגמת מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש (תהלים ק"י ז') שפירושו (כאשר השכיל לפרשו אדוני אבי זצ"ל) כמו נחל שבדרך הליכתו נוספים בו מי נחלים אחרים, והוא כאלו שותה אותם, ע"כ ירים ראש וירבה ויגדל; וגם שם הוא משל לגבור הכובש מדינות), ובדרך הליכתי משכתי אלי מימי נהרות גדולים ובאו מימיהם בי והוספתי להתגדל, והם חרבו ויבשו; כל זה משל על המדינות אשר כבש והגדיל ממשלתו בהשבתת ממשלתן, והנה אחר שכבר הזכיר גדולתו, חזר לצייר קטנותו בתחילתו, ולהראות איך עלה מהר ממדרגה שפלה למעלה רמה. והמפרשים כלם לקחו המקרא כפשוטו, ופרשו קרתי לשון חפירה (בלא ראיה מן מקרא). ופירשו ואחריב בכף פעמי על רוב חיילותיו, כאלו לא היו הנהרות מספיקים להמציא להם מים לשתות.

2יאורי מצור, מצור כנוי למצרים, כמו למעלה דללו וחרבו יאורי צור (י"ט ו'), ואין הכוונה על נהרות מצרים ממש, אלא כל נהרות גדולים קורא נהרות מצרים, על שם יאור מצרים שהוא גדול, וכן כל אניות גולות קורא אניות תרשיש.

3ואחרב, הח''ית בחטף פתח בכמה כ"י וברמ"ח רנ"ד ורע"ח ובס' השרשים.