שד"ל על ישעיהו לז:כט

1יען התרגזך אלי וגו', אחר שלא נעלם ממני התרגזך אלי ושאננך.

2ושאננך, כמו ושאונך (ר' יונה, רש''י רד''ק ורוז'), וכן תרגם יונתן, ואחרים מפרשים ל' שאנן ושלו, כי היה בוטח בגבורתו ולא ירא אלהים, אבל עלה באזני מסייע פירוש ראשון ושמתי החי באפך, המשילו לגמל, שנוקבים נחיריו ונותנים בהם כמין טבעת ומושכים אותו בה, ונותנים מתג בפיו.

3והשבותיך בדרך אשר באת בה, מכאן נ''ל שלא נסע סנחריב מארץ יהודה ללכת להלחם בתרהקה, ולא נלחם כלל בתרהקה, אלא כשהיה אצל לכיש (והיא ביהודה) שמע על תרהקה, ואז גמר בדעתו ללכת להלחם בו, וקודם שילך שלח מלאכים אל חזקיהו, ומיד בא המלאך והכה מחנהו, וסנחריב שב אל ארצו בדרך אשר בא ממש והמפרשים כתבו (בלא ראיה מן המקרא) כי סנחריב עלה על תרהקה ונלחם בו וגבר עליו והביא עמו שללו ובזתו, וחזר לירושלם, ושם נגף מחנהו; ואיך יתכן שיזכיר הכתוב ששמע על תרהקה ולא יפרש אם נלחם עמו ואיך נפל הדבר? גם מליצת ושמע שמועה ושב אל ארצו, משמע שלא היתה שם אלא נסיעה אחת מיהודה לנינוה, לא הליכה וחזרה ועוד הליכה לנינוה; ומעתה אין לשאול שאלת רד''ק במלכים. למה לא נגפו אז, אלא עד שהלך להלחם עם מלך כוש ואח''כ שב לירושלם.