שד"ל על ישעיהו לז:ד

1אולי ישמע, תחילת המקרא סותר סופו, אשר שמע ה' אלהיך, ואין ליישב אלא שנאמר כי אולי ישמע ענינו יעשה עצמו כשומע ולא כחרש לא ישמע, ומליצה זו שגורה במקרא כשמדברים על האל.

2והוכיח בדברים, המפרשים פירשו לשון עבר על רבשקה, וגיזי פירש מקור, אשר שלחו אדוניו לחרף ולהוכיח, ולשון הוכחה אינו עולה יפה אצל רבשקה שנראה כאלו הוכיח אמתת נאצותיו בראיות, חלילה. והוא לא הביא שום ראיה לענין מה שהשוה אלהי היהודים לאלהי שאר גוים; והנכון כתרגום יונתן וכפירוש שני של רד"ק שהוא חוזר אל האל, ה' יוכיח על אודות הדברים אשר שמע; וענין ההוכחה ענין גזר דין ומשפט, כמו והוכיח במישור לענוי ארץ (למעלה י"א ד'), ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים (שם ב' ד'), ויוכח אמש (בראשית ל"א מ"ב), והכוונה שיענוש סנחריב על נאצותיו ויציל את יהודה מידו בעבור כבוד שמו.

3ונשאת תפלה, על כן הלא ראוי לך להתפלל.

4בעד השארית הנמצאה, הכוונה בעד ירושלים ושאר הערים שלא לכד מלך אשור, והוא על דרך שאמר חזקיה אחר זמן רק שלום ואמת יהיה בימי (תלמידי יהודה בר משה לוצאטו).