שד"ל על ישעיהו נג:ב

1ויעל כיונק לפניו, עבד ה' עלה וצמח בגלות לפני ה' ובעזרתו כיונק וענף היוצא מן האילן וכשרש, וכל זה אמנם היה מארץ ציה, כי לא היה אפשר לשער שיגדל וירום עבד ה', כמו שאין אדם משער שיצמח מטע בארץ ציה וארץ לא זרועה. והנה שיעור הכתוב ויעל לפניו מארץ ציה כיונק וכשרש.

2לא תאר לו ולא הדר ונראהו, כן ראוי לחבר המלות האלה, והטעם לא היה תארו יפה שימשוך ענינו אליו לראותו, לא היינו חוששים אפילו לראותו, וכן לא היה לו מראה כדי שנחמדהו (ר' מאיר אבערניק והכורם ורוז' וגיז' והמתרגם היוני Symmachus). אבל בעל הטעמים התחכם כדרכו להסיר חרפה מעל ישראל, והטעים באופן שתהיה הכוונה אע"פ שלא היה לו מראה היינו רואים אותו וחומדים אותו. וגם יונתן בתרגומו שנה הענין, ופירש לא תאר חול תארו, ולא אימתו אימת הדיוט, והיה זיו קדש זיוו, אשר כל רואהו יביט אליו.

3לא תאר לו וגו', חוזר לעבד ה', לא ליונק ולשרש, אך היא נתינת טעם למה המשילוהו ליוצא מארץ ציה, כי היה תארו נבזה בעיניהם.