שד"ל על ישעיהו נג:ה

1מחלל, לשון חָלָל, כמו למעלה (נ"א ט') מחוללת תנין (ראב"ע רוז' וגיז'), אלא ששם הוא בינוני פועֵל, וכאן הוא מקבל הפעולה.

2מפשעינו, בגלל פשעינו, כמו מחטאת נביאיה עונות כהניה (איכה ד' י"ג).

3מוסר שלומנו עליו, היסורים המביאים שלום שהיו ראויים לנו באו עליו. ואולי כוונת הנביא היתה לומר שִלוּמנו לשון שנת שִלומים (למעלה ל"ד ח'), באו ימי השלום (הושע ט' ז'), והשופט בשלום (מיכה ז' ג'), ובעלי הנקוד הפכו ל' פורענות ללשון שלום וברכה.

4ובחברתו, ענין חַבּוּרה, וראוי היה להנקד וּבְחַבּורתו, אלא שבעלי הנקוד התחכמו ועשו אותו מענין חֶבְרָה, כמו שעשה יונתן שתרגם וּבִדְנִתְנְהִי לפתגמוהי חובנא ישתבקון לנא, ומלת נִתְנְהִי היא משרש נהא שענינו התחברות הלבבות לשוב בתשובה, כמו וינהו כל בית ישראל אחרי ה' (שמואל ' ז' ב') תרגומו ואתנהיאו כל בית ישראל בתר פולחנא דה', וכן ונקוו אליה כל הגוים לשם ה' (ירמיה ג' י"ז), תרגומו ויתנהון למפלח בה כל עממיא.

5ובחבורתו נרפא לנו, לתפארת המליצה הזכיר שני ענינים מתנגדים, והטעם ע"י מה שסבל הוא היינו אנחנו בשלום; והנה כל הענין הזה לא יצדק באמת, וכמו שהעיר רד"ק, כי לא יתכן שתסבול אומה אחת על עונות חברתה, אך לתפארת המליצה הנביא נותן כדברים האלה בפי האומות, להראות איך יכירו כי ישראל היו נקיים, והם היו החטאים; והנה הדבר ברור כי כל זה לא יתכן על גלות בבל, כי אז כמה אומות היו משועבדות תחת בבל כישראל, ולא מצאנו שהיה מצב ישראל קשה ממצב שאר אומות. אך זה צודק מאד בגלות הזאת, שהיו ישראל בכל דור ודור עם בזוז ושסוי, לא נעשה כן לכל גוי.