שד"ל על ישעיהו נג:ו

1כלנו כצאן, שדרכן לתעות וללכת הנה והנה.

2איש לדרכו, כל אחד אחר שרירות לבו, והכוונה על השחתת המעשים, לא על האמונות הכוזבות.

3הפגיע בו, עשה שיפגע בו וימצאהו.

4עון כלנו, העֺנש הראוי לכלנו; וכאן ראיתי להזכיר דעת אחרת בפירוש שלשת המקראות האלה (ד' ה' ו') אשר מצאתי בפירוש כ"י לס' הכוזרי אשר בידי, והמפרש מביא אותו בשם רבו בספרו עדות לישראל, שגם הוא פירוש לס' הכוזרי, וז"ל: הנביא ישעיה היה אומר כי גלותנו אינו מצד פשעינו וסכלותנו והעדר הידיעה ממנו, ולכן אמר תחלה הנה ישכיל עבדי, אך הוא לפשע וחטאת הדור ההוא, ר"ל דור ישעיה, והוא אמרו אחריו והוא מחולל מפשעינו וגו', הטעם אנחנו עומדים בשלוה והוא עומד ביסורים, ומכתו וחבורתו הן רפואות לנו, כי הוא סובל מה שהיינו ראויים לסבול, ושַלְוָתנו אינה מצד תום דרכינו, ה' כלנו כצאן תעינו וגו', עכ"ל. ומי שירצה לסייעו יוכל לומר כי כן באמת תחלת גלות יהודה לא היתה אלא בגלל חטאת מנשה ודורו.