שד"ל על ישעיהו נד:א

1רני עקרה לא ילדה, מדבר על ירושלם, וממשיל אותה לאשה, והאל בעלה, וישראל בניה, ומדבר על הגאולה העתדה.

2עקרה לא ילדה, לא עקרה ממש, כי כבר ילדה בנים ממי קדם, אבל בימי הגלות הרי היא כעקרה וכאלו מעולם לא ילדה ולא חלה, כי היא שוממה ובלי בנים.

3מבני בעולה מבני שאר ערים הנושבות הנמשלות לאשה היושבת בשלום עם אשה ובניה; ולדעת גיז' הכוונה רבים יהיו בני ישראל בשובם מן הגלות ממה שהיו בהיותם על אדמתם. והנה הרבוי הגדול הזה יתכן בגאולה העתידה, כי בארץ הגלות התרבו ישראל, ולא יתכן בגאולת בבל, אפילו אם היו חוזרים כלם, כי לא אָרְכָה להם הגלות עד שיוכלו לפרות ולרבות כנגד מה שאבדו מהם במלחמות נבוכדנאצר, ועוד רבים הלכו למצרים עם ירמיה; ורחוק שיכלול במספר בני שוממה גם הגרים שהיו נספחים עליהם.