שד"ל על ישעיהו נג:יב

1לכן, זאת אעשה לו אחרי גאולתו.

2אחלק לו ברבים, אתן לו חלק בין הגדולים, אשים חלקו כחלק המושלים והנכבדים, שהיה עד עתה משועבד תחת ידם (De Wette וגיז').

3ואת עצומים יחלק שלל, ועם עצומים (גיז') כלומר כמו העצומים (כטעם ויתן את רשעים קברו) יחלק שלל, שיהיה גדול ונכבד בעיני העמים ויכבדוהו ויתנו לו מנחה ומס, ואם עָם אחד ימאן לכבדו ויבא להרע לו, הוא ילחם בו וישלול שללו; אחלק לו ויחלק שלל: ל' אחד לשתי הוראות, לתפארת המליצה; ורא"בע ורד"ק ודון יצחק ורוז' פירשו אחלק לו נחלת גוים רבים, והוא יחלק שלל גוים עצומים, ואין הל' מדוייק; ור' מאיר אבירניק והחכם יש"ר פירשו אחלק לו ברבים אתן לו שכרו בפרהסיא לעיני כל העולם, וזו הוראת מלת ברבים בל"ח, לא בל' מקרא, גם ואת עצומים שאחריו מוכיח כי ברבים מל' רבים ועצומים.

4הערה, גִלָה, כמו את מקורה הערה, כדעת יש אומ' שהביא ראב"ע, והטעם לא חשך ממות נפשו, לא הציל עצמו בהמרת דתו; וכל שאר המפרשים פירשו ל' שפיכה, כמו ותער בדה, אל תְעַר נפשי, ורחוק בעיני, כי אמנם לא שפך הוא את נפשו.

5ואת פשעים נמנה, סבל שיקראוהו פושע בעבור דבקותו באמונת אבותיו. והמליצה הזאת ראיה גדולה נגד האומרים כי עבד ה' הנזכר כאן היא הנביא או הנביאים, כי מעולם לא נחשבו הנביאים כפושעים, אבל היו הפושעים שונאים אותם על אודות תוכחותם הקשות.

6ולפשעים יפגיע, היה מתפלל בעדם, כמו הפגיעו במלך לבלתי שרוף את המגילה (ירמיה ל"ו כ"ה) (ראב"ע רד"ק דון יצחק וגיז'); והנה הל' הזה ולפושעים יפגיע מוכיח כי והוא חטא רבים נשא ענינו שהיה סולח לעון המציקים לו, כטעם נושא עון, שא נא חטאתי, שא נא פשע אחיך, וחבריהם, שאם אין אתה אומר כן אין שום יחס וקשר בין והוא חטא רבים נשא ובין ולפושעים יפגיע; והנה עתה ידענו באיזו זכות יהיו ישראל נגאלים והוא בזכות שיסבלו הצרות והמות, ויסלחו למציקים להם ויתפללו בעדם, כלומר שיאהבו את העמים, ולא ישנאום אף אם יגמלו להם רעה.