שד"ל על ישעיהו ז:טו

1חמאה ודבש יאכל, יהיה הנער בסוף ימי היניקה, ויאכל חמאה ודבש.

2חמאה, הוא שומן החלב שקולטין מעל פניו (רש"י בבראשית י"ח ח').

3לדעתו, כי ידע למאוס במאכלים שטעמם רע, ולבחור במאכלים המתוקים, כלומר כשיהיה הנער יודע למאוס ברע ולבחור בטוב, אז תעזב האדמה וגו'. ואח"כ חזר בו הנביא (דרך מליצה ויפוי המאמר) ואמר לא כשידע הנער וכו'. אלא בטרם ידע הנער וכו' יהיה הדבר הזה שאמרתי כי תעזב האדמה וגו'. ואין צורך לומר כרד"ק שזה דרך נס, אבל דבר טבעי הוא בילדים לבחור המתוק אחר שיטעמו מתיקותו. ומיכיליס וגיז' ואחרים מפרשים על העם כלו שיאכלו חמאה ודבש להיות הארץ שממה מפני המלחמה. וזה לא יתכן כלל כי הכתוב מדבר על הילד, לא על העם; אבל כוונת הנביא כי בעוד שתים או שלש שנים תהיה ארץ ארם וישראל שממה, וזה היה ע"י תגלת פלאסר, אלא שהאריך ה' לישראל ולא השליכם מעל פניו כלם, אלא קצת מהם (מ"ב ט"ו כ"ט). והנה תחלה הודיעו תשועת ארץ יהודה מיד האויבים המציקים להם באותה שעה, באמרו הנה העלמה וגו' וקראת שמו עמנואל, ואח"כ הודיעו נפילת דמשק וישראל על ידי מלך אשור באמרו חמאה ודבש וגו' תעזב האדמה וגו'; אמנם ידע הנביא שלא יאמין לו אחז, ויבקש עזרה מבשר ודם, ע"כ סמך לנבואה זו נבואה אחרת קשה, רמז לו בה כי המלכות אשר יסמוך עליה לקוות ממנה עזרו, היא תבא עליו ותהפך לאויב משחית ליהודה.