שד"ל על ישעיהו ז:ג

1ושאר ישוב בנך, כך היה שם אחד מבני הנביא שאר ישוב, על שם הנבואה שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור (ישעיה י, כ"א), וכן לבן אחר קרא בשם מהר שלל חש בז (ח' ג') והנה אין ספק כי טעות סופר נפלה בטעמי הפסוק הזה, וצריך להגיה ושאר ישוב במרכא טפחא, ותלמידי מוה"רר מרדכי מורטארה אומר כי נולדה הטעות מפני שלמטה (י' כ"ב) כתוב שא֖ר יש֣וב ב֑ו על דרך שהעירותי בכרם חמד תשיעי עמוד י"ג שנשתבשו הטעמים במלות השמת לבך על עבדי איוב (א' ח') מפני דוגמתם במקום אחר (ב' ג'); ועיין רש"י חולין ע"ד ב'. והטעם שצוהו להוליך עמו בנו, כי בראות העם אותו יזכרו שמו והנרמז בו, ובראותם עת צרה להם אולי יתעוררו קצתם לשוב אל ה'.

2אל קצה תעלת הברכה העליונה, מצד דרומית מזרחית לירושלם, בתחתית הר ציון. היה יוצא מעין הנקרא גיחון (מלכים א' א' ל"ג וד"ה ב' ל'ג י"ד) ונקרא ג"כ שילוח, וממנו היו המים נמשכים לשתי ברכות ומקומות מקוה מים, ונקראות כן גם בערבי על שם שמבריכים שם הגמלים לשתות), האחת והיא הקרובה אל המעין, נקראת הברכה העליונה (מ"ב י"ח י"ז וישעיה ל"ו ב'), ואולי היא גם כן הנקראת הברכה הישנה (למטה כ"ב י"א) וברכת השלח (נחמיה ג' ט"ו) וברכת המלך (שם ב' י"ד), ובדברי הימים ליוסף הכהן (De bello judaico, cap 4) ברכת שלֹמֹה ; והשנית נקראת הברכה התחתונה (שעיה כ"ב ט'). והנה מסלת שדה כובס היה מקום פנוי ומרֻוָח מחוץ לעיר, כי שם עמד רבשקה עם חילו (ישעיה ל"ו ב.), ולדעתי בחר ה' במקום ההוא מפני שהיה אפשר למצוא שם המלך, וגם היה מקום אסיפת עם, ורצה ה' שידבר הנביא באזני המלך ובאזני העם יחדו.