שקל הקדש, שער החסד והצדק

1בוחר מעון בעל כרחן יכנעו נגדו בני אדם, מגן יהי לו מפני תולדות ימים ופגעיהם ומאידם.

2חובות שכניך שתים הם, שומרם וחקם על לבבך, הט לו חסדיך ומהרע השמרה לו פן יריבך.

3חובות קרוב / שתים הם, אותם תמיד / שים חקיך תן לו העת / מנע ממך, קרבהו עת / ירחיקך.

4ראה כי כל מזוניך / במתת אל וצדקותיו, ואיש מחסור ואין לו כל, / בידך שים מזונותיו.

5אשר נמנע לרחם את קרוביו ונותן הון לכל איש זר ומוסר, כמו אשה אשר תניק בן חברתה ושלה מת ברעב כל וחוסר.

6איש יאסוף חיל וכל עושר והון בלא צדק ומישרים, דומה לאיש חושב להעמיד אהל בלא יתד ומתרים.

7איש יקפצה ידו / מתת כפי אונו, מלכי אדמה ישליט / אל עלי הונו.

8להעלות למדרגה גדולה / מאד קשה וקלה הירידה, רמו אבן גדולה היא נקלה / ירידתה והעלותה כבדה.

9כסוס דוהר ואם רזה, מרוצה מיושרת ולא יכשל בדרכו, והנדיב במתת יד רחבה, ואם אין לו מזון נפשו וצורכו.

10אנוש נדיב יהי חס על יקרו ועל זכרו, ולא יחוש לעושרו, ואיש כילי יחלל כל הדרו ויחוס על יקר אוצר אצרו.

11אם פי זמנך ישחקה עליך, לא תדעה אם יחזור עליך.

12אנוש נדיב אשר / ידור נדרים הכי יתן בטרם / השאלה, ואיש כילי יאחר / את נדריו ליום מ חר עדי / ימצא עלילה.

13בעת ישאל אנוש / ממך נדרים, ותתיירא ותפחד / חרטה השיבהו בלא, פן / תענה הן, ולא תתן, ותכשל / ותחטא.

14עת הן תהי אומר / עלי דבר, תסבל ותקים / מאמריך, כי אין לך קלון באמרך הן / לנזר ותחל את דבריך.

15עשה חסד בעוד נשמתך בך בטרם נודך עד כה ועד כה, והצדק לפניך יהלך, והתבונן חרוזיו תמצאם כ ה.