שקל הקדש, שער הרש והשאלה
שקל הקדש · Shekel HaKodesh, On Poverty and Asking Help
Open in the reader →1או לאשר אבד עושרו / ותענוגיו יחד, ונשארו / חוקיו ומנהגיו.
2תן לאנוש, תהיה / מנזר וטפסר לו, התייאשה מאיש / תהיה כמשקלו.
3בכבדך אנוש תיקר בעיניו, / ואם תצטרך לו תקל לפניו.
4זה רש וחרם הוא לך שטוח, מרש בעוד אין לבך בטוח.
5אם תמצאה את שאלתך אל תהי חושב בלבך כי כבר רווחת, יקרתך תבזה, ויותר יהיה הפסדך מכל אשר הועלת.
6בעת תטעם מרירות הדברים, היש בם מר כשואל מחברים.
7סבול מחסור ואל תשאל / ללא רגול במתנה, ויותר רע בעת תשאל / ותקח חלקך בושנה.
8פגוש דוב מפגוש / בל מאד טוב, ובפגוש כל נדיב / יש לך מנוחה. אשר יבוש בעת יתן לאדם / ובדבר פיו ובלשונו ארוחה, ולא יזכיר לך טובה לעולם / אשר עשה, והיא נגדו כשחה.
9שואל ביותר מן צרכו ועורכהו, דין הוא מאד ישר שימנעו מנהו.
10אשר יאריך לך מועד במתן ואין משען לעולם על נאומו, כצורות המצויירות כמותו תהי מוצא ובדמותו וצלמו.
11א מאנוש כילי שאלה תשאלה, ימנע שאלתך וישנאך, ימנע דבריו ממך, גם יעלים עינו במוצאך ומובאך.
12אדם בהתאכסו בבית כילי מחסור ולא יוכל להמנות, סוסו יהי עומד בתענית, גם הוא לא יהי צריך להפנות.
13רש רע ומר, אבל כילי יותר מאד קשה ורע ממנו, אין בלעדיו סר לו עדי יביא אותו לביזיון ויכלימנו.
14שואל מיד כילי מתן, טוב לו שיובל לקברות, כי הוא דומה דייג הולך / לצוד דגים במדברות.
15צוה אנוש נדיב חבריו, / תדעו, סודי(ו) תהיה נפשכם / אוסרת, אל תשאלה מני שאלה כי / אם עלי פי נאמן או על לשון / אגרת, כי אם בפיכם תדרשוהו / בשתיכם ימנע כבוד נפשי / וכל משכרת.
16שאל אם תהיה צריך / מנת איש לאיש עשיר בראשיתו / ונורש, ולא מיד אנוש ממון / ועשיר אשר היה תחלה דל / ואיש רש.
17קחה מיד איש כילי נדבה / בעת לא תמצאה (אותו) / מיד נדיבים. הלא אריה בעת לא / ימצאה צאן למחסורו יהי טורף / כלבים.
18אם משכנותיך לך / צרים, אז כל בני עירך / בך קצים, אין שם בריחים / ימנעוך צאת, גם לא בדרכך / תמצאה קוצים.
19מים בהלכם על פני / ארץ כמור לכל אף יעלה / ריחם, אכן בהתאסף ביחד, אל / אף כל בני איש יעלה / סורחם.
20בעת יהיו נכסיך מעטים, / שמור, ובנפשך אל תהיה דל, ויקרתך והודך אל תנבל, / והעת תספרה תיו מנה ד ל.