שבלי הלקט סח

1דין הסדרת שלחן ע"ש מבעוד יום לכבוד ותפארת השבת.

2וצריך אדם להסדיר שולחנו מבעוד יום דתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם ערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחנו ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר לו יהי רצון לשבת אחרת כך ומלאך רע אומר אמן בעל כרחו ואם לא מצא כך מלאך רע אומר יהי רצון לשבת אחרת כך ומלאך טוב אומר אמן בעל כרחו. ואמר ר' אלעזר לעולם יסדיר אדם שולחנו בערב שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית.

3ומה שנהגו לפרוש מפה על השלחן כדתניא ושוין שאין מביאין את השלחן אלא אם קדש ואם הביא פורש מפה ומקדש פי' כדי שיבא השלחן לכבוד השבת ויש מפרשין שעל כן פורשין מפה על השולחן בשעת קידוש שכיון שמותר לקדש על הפת וזה מקדש על היין אם יהא הפת מגולה יהיה לו כעין פגימה על כן פורש עליו מפה ומכסהו. ויש נותנין טעם לדבר זכר למן שהיה הטל חופה אותו מלמעלה ומלמטה כדכתיב ותעל שכבת הטל וגו' וכתיב ובבקר היתה שכבת הטל וגו' וכן מפורש ביומא. מהו מחספס טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמי שמונח בחפיסה וצריך לתת על השלחן ב' ככרות שהרי הוא צריך לבצוע על שניהם דאמר ר' אבא צריך אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת מאי טעמא לחם משנה כתיב אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא היה שקיל תרתי ובצע חדא [אמר לקטו כתיב] וכשבוצע בוצע בעין יפה דאמרי' ר' זירא בצע אכולי' שירותיה: