שיר השירים רבה א:טו

1הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת, הִנָּךְ יָפָה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה. הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. הִנָךְ יָפָה בְּמִצְווֹת הַבַּיִת, בְּחִלּוּק תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת. הִנָךְ יָפָה בְּמִצְווֹת הַשָֹּׂדֶה, בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, וּמַעְשַׂר עָנִי וְהַהֶפְקֵר, הִנָּךְ יָפָה בְּכִלְאַיִם, הִנָךְ יָפָה בְּסָדִין בְּצִיצִית, הִנָּךְ יָפָה בִּנְטִיעָה, הִנָּךְ יָפָה בְּעָרְלָה, הִנָּךְ יָפָה בְּנֶטַע רְבָעִי הִנָּךְ יָפָה בְּמִילָה, הִנָּךְ יָפָה בִּפְרִיעָה, הִנָּךְ יָפָה בִּתְפִלָּה, הִנָּךְ יָפָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, הִנָּךְ יָפָה בִּמְזוּזָה, הִנָּךְ יָפָה בִּתְפִלִּין, הִנָּךְ יָפָה בְּסֻכָּה, הִנָּךְ יָפָה בְּלוּלָב וְאֶתְרוֹג, הִנָּךְ יָפָה בִּתְשׁוּבָה, הִנָּךְ יָפָה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הִנָּךְ יָפָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הִנָּךְ יָפָה בָּעוֹלָם הַבָּא.

2עֵינַיִךְ יוֹנִים, עֵינַיִךְ הֵן סַנְהֶדְּרִין, שֶׁהֵם עֵינַיִם לָעֵדָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר טו, כד) : וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה, רמ"ח אֵבָרִים יֵשׁ בָּאָדָם, וְכֻלָּם אֵינָן הוֹלְכִים וְחוֹזְרִים אֶלָּא אַחַר הָעֵינַיִם, כָּךְ אֵין יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם. יוֹנִים, מָה הַיּוֹנָה הַזֹּאת תַּמָּה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נָאִים בְּהִלּוּכָן, כְּשֶׁהֵן עוֹלִין לְפַעֲמֵי רְגָלִים. מַה יּוֹנָה זֹאת מְצֻיֶּנֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִין, בְּתִגְלַחַת, בְּמִילָה, בְּצִיצִית. מַה יּוֹנָה זוֹ צְנוּעָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל צְנוּעִים. מַה יּוֹנָה זוֹ פּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ לִשְׁחִיטָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מד, כג) : כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. מַה יּוֹנָה זוֹ מְכַפֶּרֶת עַל הָעֲוֹנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְכַפְּרִים עַל הָאֻמּוֹת, שֶׁכָּל אוֹתָן שִׁבְעִים פָּרִים שֶׁמַּקְרִיבִים בֶּחָג, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁלֹא יִצְדֶּה הָעוֹלָם מֵהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קט, ד) : תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה. מַה יּוֹנָה זוֹ מִשָּׁעָה שֶׁמַּכֶּרֶת בֶּן זוּגָהּ, עוֹד אֵינָהּ מְמִירָה אוֹתוֹ בְּאַחֵר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁעָה שֶׁהִכִּירוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא הֱמִירוּהוּ בְּאַחֵר. מַה יּוֹנָה זוֹ נִכְנֶסֶת לְקִנָּהּ וּמַכֶּרֶת אֶת קִנָּהּ וְשׂוֹבָכָהּ וְגוֹזָלֶיהָ וְאֶפְרוֹחֶיהָ וְחַלּוֹנוֹתֶיהָ, כָּךְ הֵן שָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. מַה יּוֹנָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאַתְּ נוֹטֵל גּוֹזָלֶיהָ מִתַּחְתֶּיהָ, אֵין מַנַּחַת שׂוֹבָכָהּ לְעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בִּטְּלוּ שָׁלשׁ רְגָלִים בַּשָּׁנָה. מַה יּוֹנָה זוֹ מְחַדֶּשֶׁת בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ גֹּרֶן, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְחַדְּשִׁין בְּכָל חֹדֶשׁ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מַה יּוֹנָה זוֹ שׁוֹגֶרֶת רוֹגְלִיּוֹת הַרְבֵּה וְחוֹזֶרֶת לְשׂוֹבָכָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יא, יא) : יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם, זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר. וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. אֵלּוּ וָאֵלּוּ וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם נְאֻם ה'. רַבִּי אוֹמֵר יֵשׁ מִין יוֹנָה שֶׁמַּאֲכִילִים אוֹתָהּ, וְחַבְרוֹתֶיהָ מְרִיחוֹת אוֹתָהּ וּבָאוֹת אֶצְלָהּ לְשׂוֹבָכָהּ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁהַזָּקֵן יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הַרְבֵּה גֵרִים מִתְגַּיְרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּגוֹן יִתְרוֹ, הוּא שָׁמַע וַאֲתָא, רָחָב שָׁמְעָה וְאָתְיָא, אַף בַּחֲנַנְיָא מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, הַרְבֵּה גֵרִים נִתְגַּיְּרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, מַה טַּעַם (ישעיה כט, כג) : כִּי בִרְאוֹתוֹ יְלָדָיו, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיה (ישעיה כט, כד) : וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ.

3רַבִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְנִתְנַמְנֵם הַצִּבּוּר, בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָן, אָמַר יָלְדָה אִשָּׁה אַחַת בְּמִצְרַיִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכֶרֶס אֶחָת, וְהָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שְׁמוֹ, אָמַר לֵיהּ מָאן הַוָּת כֵּן, אָמַר לֵיהּ זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁיָּלְדָה אֶת משֶׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, א) : אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, (במדבר א, נד) : וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, (דברים לד, י) : וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה.

4עֵינַיִךְ יוֹנִים, כְּיוֹנִים דּוּגְמָא דִידָךְ דַּמְיָא לַהֲדָא יוֹנָה, מַה יּוֹנָה זוֹ הֵבִיאָה אוֹרָה לָעוֹלָם, אַף אַתְּ מְבִיאָה אוֹרָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, ג) : וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ. וְאֵימָתַי הֵבִיאָה יוֹנָה אוֹרָה לָעוֹלָם, בִּימֵי נֹחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ח, יא) : וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, מַהוּ טָרָף בְּפִיהָ, קְטִיל, כְּמָה דְתֵימַר (בראשית לז, לג) : טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אִלּוּלֵי קְטַל יָתֵיהּ, אִילָן רַב הֲוָה מִתְעֲבֵיד. וּמֵהֵיכָן הֵבִיאָה אוֹתוֹ, רַבִּי לֵוִי אָמַר מִשַּׁמְטוּטֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֱבִיאַתּוּ, הֲדָא הִיא הָא דְּאָמְרִין בְּרִיָּתָא, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָא לְקָת בְּמוֹי דְמַבּוּלָא, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כב, כד) : בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִלּוּ אִצְטְרֻבָּלִין שֶׁל רֵחַיִם נִמְחוּ בַּמַּיִם. רַבִּי טַרְיִי אָמַר שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן נִפְתְּחוּ לָהּ וּמִשָּׁם הֱבִיאַתּוּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַיְּבוּ, אִלּוּ מִגַּן עֵדֶן הֵבִיאָה אוֹתוֹ, לֹא הָיָה לָה לְהָבִיא דָּבָר מְעֻלֶּה, כְּגוֹן קִנָּמוֹן וּבַלְסְמוֹן, אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לְנֹחַ וְאָמְרָה לוֹ, מָרִי נֹחַ, מַר מִזֶּה מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ.