שיר השירים רבה א:טז

1הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי אַף נָעִים, רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי חֲנִינָא. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר הוּא קִלְסָהּ בְּלָשׁוֹן כָּפוּל, וְהִיא קִּלְּסַתּוּ בְּלָשׁוֹן פָּשׁוּט, הוּא קִלְסָהּ בְּלָשׁוֹן כָּפוּל, הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, שֶׁאִם בִּקֵּשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת אֻמָּה אַחֶרֶת, שֶׁהוּא יָכוֹל. הִיא קִלְּסַתּוּ בְּלָשׁוֹן פָּשׁוּט, הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי אַף נָעִים. אָמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא אַף הִיא קִלְּסַתּוּ בְּלָשׁוֹן כָּפוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי אַף נָעִים. אָמְרָה לוֹ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַף שֶׁאַתְּ מֵבִיא עָלַי, נָעִים הוּא, לָמָּה, שֶׁאַתְּ מַחֲזִירֵנִי וּמְבִיאֵנִי לִידֵי מוּטָב.

2אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים ב יא, ב) : וְאֶת מֵנִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת, מַהוּ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר בַּתָּאִים. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בָּעֲלִיּוֹת, וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּאָמַר בַּתָּאִים, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מַאן דְּאָמַר בָּעֲלִיּוֹת, בִּימוֹת הַחַמָּה. דָּבָר אַחֵר, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לוֹ לַמִּדְבָּר, וְהֵבִיאוּ לוֹ מִטָּה קְצָרָה, הִתְחִיל מִצְטָעֵר בְּעַצְמוֹ וּמְדַחֵק בְּאֵיבָרָיו, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, הֵבִיאוּ לוֹ מִטָּה אֲרֻכָּה, הִתְחִיל פּוֹשֵׁט עַצְמוֹ וּמוֹתֵחַ אֵבָרָיו. כָּךְ עַד שֶׁלֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מִתְמַצַּעַת בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, מִשֶּׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (מלכים א ח, ח) : וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים.

3דָּבָר אַחֵר, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, מַה מִּטָּה זוֹ אֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֶלָּא לְנַחַת רוּחַ, כָּךְ עַד שֶׁלֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מִטַּלְטֶלֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ז, ו) : וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. מִשֶּׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (תהלים קלב, יד) : זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד. דָּבָר אַחֵר, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, מַה מִּטָּה זוֹ אֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֶלָּא לְנַחַת רוּחַ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ מִטַּלְטְלִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ, מִשֶּׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (מלכים א ה, ה) : וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח. דָּבָר אַחֵר, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, מַה מִּטָּה זוֹ אֵינָה אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כָּךְ עַד שֶׁלֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (דברי הימים א כא, ב) : לְכוּ סִפְרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁנִּבְנָה (מלכים א ד, כ) : יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים. דָּבָר אַחֵר, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, מַה מִּטָּה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כָּךְ עַד שֶׁלֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (עזרא ב, סד) : כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא, מִשֶּׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ פָּרוּ וְרָבוּ, דְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִגְּבַת וְעַד אַנְטִיפְרַס שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָרוֹת הָיוּ,, וְהָיוּ מוֹצִיאוֹת כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּכְדֵין, אֲפִלּוּ אַתְּ מַצְנְעָה יַתְהוֹן שִׁשִּׁים רִבּוֹא דִּקְנֵי, לָא מַטְחֲנָא לְהוֹן וְלָא נְסַב יָתְהוֹן. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, קָפְצָה לָהֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.