שיר השירים רבה א:ה

1שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאוָה בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי. שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שְׁחוֹרָה אֲנִי בִּפְנֵי עַצְמִי, וְנָאוָה בִּפְנֵי קוֹנִי, דִּכְתִיב (עמוס ט, ז) : הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם בִּפְנֵיכֶם, אֲבָל אַתֶּם לִי כִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה'. דָּבָר אַחֵר, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם, וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם (יחזקאל כ, ח) : וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם, בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם הַמִּילָה, דִּכְתִיב (יחזקאל טז, ו) : וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, זֶה דַּם הַפֶּסַח, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, זֶה דַּם הַמִּילָה. דָּבָר אַחֵר, שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ז) : וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. וְנָאוָה אֲנִי בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ב) : זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כד) : וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה לֵאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה. וְנָאוָה אֲנִי בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כה) : וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. שְׁחוֹרָה אֲנִי בִּרְפִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ז) : וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה, וְנָאוָה אֲנִי בִּרְפִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, טו) : וַיִּבֶן משֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, יט) : יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב. וְנָאוָה אֲנִי בְּחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ז) : כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מ) : כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר. וְנָאוָה אֲנִי בַּמִּדְבָּר בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט, טו) : וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּמְרַגְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, לב) : וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ. וְנָאוָה אֲנִי בִּיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב, יב) : בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, א) : וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים. וְנָאוָה אֲנִי בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל) : וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּעָכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, א) : וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם. וְנָאוָה אֲנִי בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, יט) : וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. וְנָאוָה אֲנִי בְּמַלְכֵי יְהוּדָה. אִם בַּשְּׁחוֹרִים שֶׁהָיוּ שֶׁלִּי כָּךְ אֲנִי נָאוָה, בַּנְּבִיאִים שֶׁלִּי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

2שְׁחוֹרָה אֲנִי, מְדַבֵּר בְּאַחְאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א כא, כז) : וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו [וישם שק על בשרו ויצום] [וישכב בשק ויהלך אט]. כַּמָּה נִתְעַנָּה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר שָׁלשׁ שָׁעוֹת, אִם הָיָה לָמוּד לֶאֱכוֹל סְעוּדָתוֹ בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת אוֹכֵל בְּשֵׁשׁ, וְאִם הָיָה אוֹכֵל בְּשֵׁשׁ אוֹכֵל בְּתֵשַׁע. (מלכים א כא, כז) : וַיִּשְׁכַּב בַּשָֹּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר שֶׁהָלַךְ יָחֵף, בִּיהוֹרָם מַה כְּתִיב (מלכים ב ו, ל) : וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַֹּׂק עַל בְּשָׂרוֹ מִבָּיִת. רַבִּי לֵוִי בַּר חַיְתָא אָמַר בָּהּ תְּלַת שִׁטִּין, שְׁחוֹרָה אֲנִי כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, וְנָאוָה אֲנִי בַּשַּׁבָּת. שְׁחוֹרָה אֲנִי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְנָאוָה אֲנִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וְנָאוָה אֲנִי בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. שְׁחוֹרָה אֲנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנָאוָה אֲנִי לָעוֹלָם הַבָּא.

3בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם. רַבָּנָן אָמְרֵי אַל תִּקְרֵי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אֶלָּא בּוֹנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, זוֹ סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹשְׁבִין וּמְבִינִין אוֹתוֹ בְּכָל שְׁאֵלָה וּמִשְׁפָּט. דָּבָר אַחֵר, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכָל הַמְדִינוֹת, וּלְהַמְשִׁיךְ כְּנָהָר אֵלֶיהָ לִכְבוֹדָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יהושע טו, מז) : אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד [לשע] [לשעת] הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (יחזקאל טז, סא) : וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ, מַהוּ לְבָנוֹת, לְכוּפְרָנִין. וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ, לֹא מִן פְּרָנִיךְ אֶלָּא מִן פְּרָנִין דִּידִי. רַבִּי בֵּיבַי מִשּׁוּם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר (ישעיה נד, א) : רָנִּי עֲקָרָה, הָא רִנָּה עַקְרוּתָא הִיא, אֶלָּא רָנִּי עֲקָרָה שֶׁא יָלְדָה בָנִים לְגֵיהִנֹּם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כִּנְקֵבָה, מַה נְּקֵבָה זוֹ נוֹטֶלֶת עִשֹּׂוּר נְכָסִים מֵאָבִיהָ וְיוֹצְאָה, כָּךְ יָרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ שִׁבְעָה עַמָּמִים, שֶׁהוּא עִשֹּׂוּר שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְעַל יְדֵי שֶׁיָּרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל כִּנְקֵבָה, אָמְרוּ שִׁירָה בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, א) : אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הֵן עֲתִידִין לִירַשׁ כְּזָכָר הַיּוֹרֵשׁ לְכָל נִכְסֵי אָבִיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל מח, ז) : מִפְּאַת קָדִים עַד פְּאַת יָמָּה יְהוּדָה אֶחָד, (יחזקאל מח, א ב) : דָּן אֶחָד, אָשֵׁר אֶחָד, וְכֻלְּהוֹן כָּךְ, וְהֵן אוֹמְרִין בִּלְשׁוֹן זָכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צו, א) : שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירָה חֲדָשָׁה אֵין כְּתִיב, אֶלָּא שִׁיר חָדָשׁ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לָמָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כִּנְקֵבָה, מַה נְּקֵבָה זוֹ טוֹעֶנֶת וּפוֹרֶקֶת, טוֹעֶנֶת וּפוֹרֶקֶת, וְחוֹזֶרֶת וּפוֹרֶקֶת, וְשׁוּב אֵינָהּ טוֹעֶנֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּעְבְּדִין וְנִגְאָלִין, מִשְׁתַּעְבְּדִין וְנִגְאָלִין, וְחוֹזְרִין וְנִגְאָלִין וְשׁוּב אֵין מִשְׁתַּעְבְּדִין לְעוֹלָם. בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁצָּרָתָן צָרַת נְקֵבָה יוֹלֶדֶת, הֵן אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנָיו בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי שֶׁצָּרָתָן אֵין צָרַת יוֹלֶדֶת, הֵן אוֹמְרִים שִׁירָה בִּלְשׁוֹן זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כו, א) : בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה.

4כְּאָהֳלֵי קֵדָר, מַה אָהֳלֵי קֵדָר אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאִין מִבַּחוּץ כְּעוּרִים וּשְׁחוֹרִים וּסְמַרְטוּטִין, וְהֵם מִבִּפְנִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כָּךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאִין כְּעוּרִים וּשְׁחוֹרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל בִּפְנִים יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה, מִקְרָא, מִשְׁנָה, מִדְרָשׁוֹת, הֲלָכוֹת, תַּלְמוּד, תּוֹסֶפְתּוֹת וְאַגָּדוֹת. אִי מָה אָהֳלֵי קֵדָר אֵין צְרִיכִין תִּכְבּוֹסֶת, יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כָּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, מַה יְּרִיעוֹת שַׂלְמָה זוֹ מִתְלַכְלֶכֶת וּמִתְכַּבֶּסֶת וְחוֹזֶרֶת וּמִתְלַכְלֶכֶת וּמִתְכַּבֶּסֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְלַכְלְכִין בַּעֲוֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים בָּא וּמְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ל) : כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, וּכְתִיב (ישעיה א, יח) : אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִי מָה אָהֳלֵי קֵדָר מִטַּלְטְלִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, כִּירִיעוֹתָיו שֶׁל מִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלוֹ, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁמְּתָחָן עוֹד לֹא זָזוּ מִמְקוֹמָן. תָּנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב (ישעיה לג, כ) : אֹהֶל בַּל יִצְעָן, בַּל יֵצֵא וּבַל יָנוּעַ. מָה אָהֳלֵי קֵדָר אֵין עָלֶיהָ עֹל כָּל בְּרִיָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבוֹא אֵין עֲלֵיהֶם עֹל כָּל בְּרִיָה. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא (ויקרא כו, יג) : וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, בְּקוֹמָה זְקוּפָה שֶׁאֵינָן יְרֵאִין מִכָּל בְּרִיָּה. רַבִּי יוּדָן אָמַר כְּיוֹסֵף, מַה יּוֹסֵף נִמְכַּר לְאָהֳלֵי קֵדָר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, כח) : וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְחָזַר וְקָנָה אֶת קוֹנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, כ) : וַיִּקֶּן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל (ישעיה יד, ב) : וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם.