שיר השירים רבה א:ו

1אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, רַבִּי סִימוֹן פָּתַח (משלי ל, י) : אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אֲדֹנָו, נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה) : כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וְנִקְרְאוּ הַנְּבִיאִים עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, ז) : כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, כָּךְ אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַנְּבִיאִים, אַל תִּרְאוּנִי בִּשְׁחַרְחֲרוּתִי, אֵין לְךָ שָׂמֵחַ בְּבָנַי יוֹתֵר מִמּשֶׁה, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר (במדבר כ, י) : שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, נִגְזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִכָּנֵס לָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר, אֵין לְךָ שָׂמֵחַ בְּבָנַי יוֹתֵר מִיְשַׁעְיָהוּ, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר (ישעיה ו, ה) : וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְשַׁעְיָה בְּנַפְשְׁךָ אַתְּ רַשַּׁאי לוֹמַר (ישעיה ו, ה) : כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי, נִיחָא, שֶׁמָּא וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב, אֶתְמְהָא. תָּא חֲמִי מַה כְּתִיב תַּמָּן: וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְֹּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל, רִצְפָּה, רוֹץ פֶּה, רְצוֹץ פֶּה, לְמִי שֶׁאָמַר דֵּילָטוֹרְיָא עַל בָּנָי. וְדִכְוָתֵיהּ כְּתִיב בְּאֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, יד) : וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי [ישראל] [צבאות] כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרִיתִי, שֶׁמָּא בְּרִיתֶךָ. אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, אָמַר לוֹ, מִזְבְּחוֹתַי, שֶׁמָּא מִזְבְּחוֹתֶיךָ. וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, אָמַר לוֹ נְבִיאַי, וְאַתְּ מָה אִיכְפַּת לָךְ, אָמַר לוֹ וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְּשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. תָּא חֲמִי מַה כְּתִיב תַּמָּן וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַּת רְצָפִים, מָה הוּא רְצָפִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רוֹץ פֶּה, רְצוֹץ פִּיּוֹת בְּכָל מִי שֶׁאָמַר דֵּילָטוֹרְיָא עַל בָּנַי. רַבִּי יוֹחָנָן מַיְיתֵי לָהּ מִן הֲדָא (ישעיה יז, א) : מַשָֹּׂא דַמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק וגו' עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר, מַה זֶּה עוֹמֵד בְּדַמֶּשֶׂק וּמַזְכִּיר עֲרוֹעֵר, וַהֲלֹא עֲרוֹעֵר בִּתְחוּם אֶרֶץ מוֹאָב, אֶלָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה בָּתֵּי עֲבוֹדוֹת כּוֹכָבִים הָיוּ בְּדַמֶּשֶׂק כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וְהָיוּ עוֹבְדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, וְהָיָה לָהֶם יוֹם אֶחָד שֶׁהָיוּ עַל כֻּלָּן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְעוֹבְדִין אוֹתָם, וְכֻלָּם עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הֶגְמוֹנְיָא וְעָבְדוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י, ו) : וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וגו', וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ עַל יִשְׂרָאֵל לָשׁוֹן הָרָע, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵלִיָּהוּ, עַד שֶׁאַתָּה מְקַטְרֵג אֶת אֵלּוּ בּוֹא וְקַטְרֵג אֶת אֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יט, טו) : לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק. רַבִּי אַבָּהוּ וְרֵישׁ לָקִישׁ הֲווֹ עָלְלִין לַחֲדָא מְדִינְתָּא דְּקֵיסָרִין, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּהוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מַהוּ כֵּן עָלֵינַן לִמְדִינְתָּא דְּחֵירוּפְיָא וְגִידוּפְיָא, נָחַת לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מִן חֲמָרֵיהּ וּסְפָא חָלָא וִיהַב בְּפוּמֵיהּ, אָמַר לֵיהּ מַהוּ כֵן, אָמַר לוֹ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דֵּילָטוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל.

2שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רַבָּה, כְּתִיב (ירמיה ב, יג) : כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, הָא וִותְּרוּ לִמְאֹד, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ אַחַת שֶׁקָּשָׁה כִּשְׁתַּיִם, שֶׁהֵן מִשְׁתַּחֲוִין לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּפוֹרְעִין עַצְמָן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ח, טז) : וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כב, כה) : מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם. דָּבָר אַחֵר, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, עַל שֶׁעָשִׂיתִי מְרִימוֹת שֶׁל סוּסִים לַשֶּׁמֶשׁ, דִּכְתִיב (מלכים ב כג, יא) : וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית ה'.

3רַבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָיָה בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן הָיוּ נִכְנָסִין זוּגוֹת זוּגוֹת אֵצֶל הָאִשָּׁה, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן מְפַחֵם פָּנֶיהָ, וְאֶחָד מְפָרֵק נְזָמֶיהָ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהֶם אֵין אָנוּ מִבְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים לָנוּ כֵּן, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם לֹא דַּיְכֶם שֶׁנָּטַלְנוּ שֶׁלָּנוּ מִתַּחַת יְדֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כה, ד) : וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר בְּאֵיזֶה חֵטְא (תהלים קו, כח) : וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַעֲשֶׂה בְּקַרְתָּנִית אַחַת שֶׁהָיָה לָהּ שִׁפְחָה כּוּשִׁית שֶׁיָּרְדָה לְמַאת מִן הָעַיִן הִיא וַחֲבֵרְתָּהּ, אָמְרָה לַחֲבֵרְתָּהּ חֲבֶרְתִּי לְמָחָר אֲדוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹטְלֵנִי לְאִשָּׁה, אָמְרָה לָהּ לָמָּה בִּשְׁבִיל שֶׁרָאָה יָדֶיהָ מְפֻחָמוֹת, אָמְרָה לָהּ אִי שׁוֹטָה שֶׁבָּעוֹלָם יִשְׁמְעוּ אָזְנַיִךְ מַה שֶּׁפִּיךְ מְדַבֵּר, וּמָה אִם אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא חֲבִיבָה עָלָיו בְּיוֹתֵר אַתְּ אוֹמֶרֶת מִפְּנֵי שֶׁרָאָה יָדֶיהָ מְפֻחָמוֹת שָׁעָה אַחַת רוֹצֶה לְגָרְשָׁהּ, אַתְּ שֶׁכֻּלָּךְ מְפֻחֶמֶת וּשְׁחוֹרָה מִמְּעֵי אִמֵּךְ כָּל יָמַיִךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כָּךְ לְפִי שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים אֻמָּה זוֹ הֵמִירוּ כְבוֹדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כ) : וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם, אוֹמְרִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל, וּמָה אִם אָנוּ לְשָׁעָה כָּךְ נִתְחַיַּבְנוּ, אַתֶּם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְעוֹד יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, נֹאמַר לָכֶם לְמָה אָנוּ דוֹמִין, לְבֶן מְלָכִים שֶׁיָּצָא לְמִדְבָּרָהּ שֶׁל עִיר וְקִפְּחַתּוּ הַחַמָּה עַל רֹאשׁוֹ, וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו, נִכְנַס לַמְּדִינָה, בִּמְעַט מַיִם וּמְעַט מֶרְחָץ מִן הַמֶּרְחֲצָיוֹת נִתְלַבֵּן גּוּפוֹ וְחָזַר לְיָפְיוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה, כָּךְ אָנוּ אִם שִׁמְשָׁהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁזָּפַתְנוּ, אֲבָל אַתֶּם שְׁזוּפִים מִמְּעֵי אִמְּכֶם, עַד שֶׁאַתֶּם בִּמְעֵי אִמְכֶם עֲבַדְתֶּם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כֵּיצַד בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת נִכְנֶסֶת לְבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהּ וְכוֹרַעַת וּמִשְׁתַּחֲוֵת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הִיא וּבְנָהּ.

4בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּנֵי אִמִּי, בְּנֵי אֻמָּתִי, אֵלּוּ הֵן דָּתָן וַאֲבִירָם, נִחֲרוּ בִי, נִתְגָּרוּ בִּי, מִלְאוּ הַדַּיָּן חֲרוֹן אַף עָלַי. שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, עַל שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה דִין בֵּין בְּנוֹתָיו שֶׁל יִתְרוֹ לֹא הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין בֵּינִי וּבֵין אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם, הֱוֵי: כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, בְּנֵי אֻמָּתִי, אֵלּוּ הַמְרַגְּלִים. נִחֲרוּ בִי, נִתְגָּרוּ בִּי, מִלְאוּ הַדַּיָּן חֲרוֹן אַף עָלַי. שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, עַל שֶׁנִּתְעַכַּבְתִּי בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם מַסָּעוֹת לֹא הָיָה לִי לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. דָּבָר אַחֵר, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, בְּנֵי אֻמָּתִי, זֶה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. נִחֲרוּ בִי, נִתְגָּרוּ בִי, מִלְאוּ הַדַּיָּן חֲרוֹן אַף עָלַי. שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, מִשְּׁמִירַת שְׁנֵי עֲגָלָיו שֶׁל יָרָבְעָם. כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי, לֹא הָיִיתִי מְשַׁמֵּר מִשְׁמֶרֶת כְּהֻנָּה וּלְוִיָה, הֱוֵי: כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. אָמַר רַבִּי לֵוִי יוֹם שֶׁנִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה לְבַת פַּרְעֹה נְכֹה, יָרַד מִיכָאֵל הַשַֹּׂר הַגָּדוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְנָעַץ קָנֶה גָּדוֹל בַּיָּם וְעָלָה לַחְלוּחִית מִכָּן וּמִכָּן וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מָקוֹם כְּחֹרֶשׁ, וְהוּא הָיָה מְקוֹמָהּ שֶׁל רוֹמִי. יוֹם שֶׁהֶעֱמִיד יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, נִבְנוּ שְׁנֵי צְרִיפִין בְּרוֹמִי, וַהֲווֹ בָּנַיִן לְהוֹן וְאִינוּן נָפְלִין בָּנַיִן לְהוֹן וְנָפְלִין, הֲוָה תַּמָּן גַּבְרָא סַב וּשְׁמֵיהּ אַבָּא קוֹלוֹן אֲמַר לוֹן אִי לֵית אַתּוּן מָטַיִן מַיָּא מִנְּהַר פְּרָת וְגָבְלִין בַּהֲדָא טִינָא וּבָנַיִן לְהוֹן לֵית אִינוּן קָיְמִין, אֲמַרוּ לֵיהּ מָאן עָבִיד כֵּן, אֲמַר לוֹן אֲנָא, עֲבַד גַּרְמֵיהּ שַׁפַּיי דַּחֲמַר, הֲוָה עָלֵיל לְקִרְיָא וְנָפֵיק לְקִרְיָא, עָלֵל לִמְדִינָה וְנָפֵיק לִמְדִינָה, עַד זְמַן דַּאֲתָא לְתַמָּן, כֵּיוָן דִּמְטָא לְתַמָּן אֲזַל וְאַמְטֵי מַיָא מִן פְּרָת וְגַבְלוֹן בְּטִינָא וּבְנוֹן יָתְהוֹן וְקָמוֹן, מִן הַהִיא עָנָתָה הֲווֹן אָמְרִין כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה דְּלֵית אַבָּא קוֹלוֹן לָא תִיתְקְרֵי מְדִינָה, וַהֲווֹ קָרְיָין לֵיהּ רוֹמִי בַּבְלוּן. יוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, נִצָּב בֶּאֱדוֹם מֶלֶךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א כב, מח) : וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ. דָּבָר אַחֵר, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, בְּנֵי אֻמָּתִי, זֶה אַחְאָב. נִחֲרוּ בִי, נִתְגָּרוּ בִי, מִלְאוּ הַדַּיָּן חֲרוֹן אַף עָלַי. שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, מְפַטֵּם וּמַאֲכִיל לְצִדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה וַחֲבֵרָיו, וְנָבִיא אֶחָד שֶׁל אֱמֶת הָיָה לִי, זֶה מִכָיְהוּ, וּפַקֵיד הָכֵי וַאֲמַר (מלכים א כב, כז) : וְהַאֲכִלֻהוּ לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹם, הֱוֵי: כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. דָּבָר אַחֵר, בְּנֵי אִמִּי, אֻמָּתִי, זוֹ אִיזֶבֶל. נִחֲרוּ בִי, נִתְגָּרוּ בִי, מִלְאוּ הַדַּיָּן חֲרוֹן אַף עָלַי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, מַאֲכֶלֶת וּמְפַטֶּמֶת לִנְבִיאֵי הַבַּעַל וְהָאַשֵּׁרָה, וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב שֶׁהָיָה נְבִיא הָאֱמֶת, שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ (מלכים א יט, ב) : כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם, הֱוֵי: כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. דָּבָר אַחֵר, בְּנֵי אִמִּי, זֶה צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. נִחֲרוּ בִי, נִתְגָּרוּ בִי, מִלְאוּ הַדַּיָּן חֲרוֹן אַף עָלַי. שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, שֶׁהָיָה מְפַטֵּם לְפַשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה וַחֲבֵרָיו. וְנָבִיא אֶחָד שֶׁל אֱמֶת הָיָה לִי, זֶה יִרְמְיָהוּ, וְכָתַב בּוֹ (ירמיה לז, כא) : וְנָתֹן לוֹ כִכַּר לֶחֶם לַיּוֹם מִחוּץ הָאֹפִים, מַהוּ מִחוּץ הָאֹפִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק זוֹ פַּת קִיבָּר, שֶׁנִּמְכֶּרֶת חוּץ לַפְּלַטְיָא שֶׁהִיא שְׁחוֹרָה מִסֻּבִּים שֶׁל שְׂעוֹרִים, הֱוֵי: כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי, עַל שֶׁכַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי.

5רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל שֶׁלֹא שָׁמַרְתִּי חַלָּה אַחַת כְּתִקְּנָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵינִי מְשַׁמֶּרֶת שְׁתֵּי חַלּוֹת בְּסוּרְיָא, סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאֲנִי מְקַבֶּלֶת שָׂכָר עַל שְׁתַּיִם וְאֵינִי מְקַבֶּלֶת שָׂכָר אֶלָּא עַל אַחַת. רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁלֹא שָׁמַרְתִּי יוֹם טוֹב אֶחָד כְּתִקּוּנוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵינִי מְשַׁמֶּרֶת שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר עַל שְׁנֵיהֶם, וְאֵינִי מְקַבֶּלֶת שָׂכָר אֶלָּא עַל אֶחָד. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה קָרֵי עֲלֵיהוֹן (יחזקאל כ, כה) : וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים.