שיר השירים רבה א:ז

1הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן פָּתַר קְרָיָה בְּמשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, י) : וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (שמות ד, יג) : בִּי אֲדֹנָי, כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ יְכוֹלִין לְהֵעָשׂוֹת, מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּכָל הָאֻכְלוּסִין הַלָּלוּ, כַּמָּה חָיוֹת יֵשׁ בָּהֶן, כַּמָּה מְעֻבָּרוֹת יֵשׁ בָּהֶן, כַּמָּה תִּינוֹקוֹת יֵשׁ בָּהֶן, כַּמָּה מִינֵי אֲנוּנַס הִתְקַנְתָּ לָהֶם לַחָיוֹת שֶׁבָּהֶן, כַּמָּה מִינֵי רִכּוּכִין הִתְקַנְתָּ לַמְעֻבָּרוֹת שֶׁבָּהֶן, כַּמָּה מִינֵי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים הִתְקַנְתָּ לַתִּינוֹקוֹת שֶׁבָּהֶן. אֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר כָּאן, הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֻמָּה שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֻמָּה שֶׁנָּתַתִּי נַפְשִׁי עָלֶיהָ, אֵיכָה תִרְעֶה בִּימוֹת הַחַמָּה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא אֶהְיֶה כָּאָבֵל הַזֶּה שֶׁהוּא עוֹטֶה עַל שְׂפָמוֹ וּבוֹכֶה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יג, מה) : וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה. דָּבָר אַחֵר, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, שֶׁא אֶהְיֶה כְּרוֹעֶה זֶה שֶׁנִּכְנְסוּ זְאֵבִים בְּתוֹךְ עֶדְרוֹ וּבִקְּעוּהוּ, וְעָטָה אֶת בִּגְדוֹ וְיָצָא, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה מג, יב) : וְעָטָה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם. עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ, כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל חֲבֵרֶיךָ, וְיִשְׁאָלוּנִי עַל עֶדְרֵיהֶן, מָה אֲנִי מְשִׁיבָן.

2רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַר לָהּ בִּקְרָיָה הָדֵּין (במדבר כז, טז) : יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, יִפְקֹד ה', אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאַתָּה מְסַלְקֵנִי מִן הָעוֹלָם הוֹדִיעֵנִי מִי וָמִי הָרוֹעִים שֶׁאַתָּה מַעֲמִיד עַל בָּנֶיךָ, הֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר כָּן, הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֻמָּה שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֻמָּה שֶׁנָּתַתִּי נַפְשִׁי עָלֶיהָ, אֵיכָה תִרְעֶה, בִּימֵי מַלְכֻיּוֹת. אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר שַׁלָּמָה, שֶׁא אֵעָשֶׂה לְמָה בְּעֵינֵי חֲבֵרֶיךָ עַל עֶדְרֵיהֶן, חִלּוּל שָׁמַיִם בַּדָּבָר, בָּנֶיךָ בְּצָרָה וְעֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ בִּרְוָחָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר סִימוֹן שֶׁלֹא יְהוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים טָעַת מִדַּת הַדִּין, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְשָׁחֲטָן בַּמִּדְבָּר, וּשְׁחָטָן בַּמִּדְבָּר, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יד, יז) : וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר. וְרַבָּנָן אָמְרִין שֶׁלֹא יִרְאוּ בָנֶיךָ שֶׁצָּרָתָן צָרָה וְיִטּוּ מֵאַחֲרֶיךָ וְיִדְבְּקוּ בְּעֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים צד, כ) : הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה אַתָּה אוֹמֵר לִי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ, חַיֶּיךָ אִם לֹא יָדַעְתָּ סוֹפְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ לֵידַע, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, ח) : אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים. דָּבָר אַחֵר, אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, הַיָּפֶה שֶׁבַּנְּבִיאִים, הַמְעֻלֶּה שֶׁבַּנְּבִיאִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר יִרְמְיָה, לָמָּה נִמְשְׁלוּ הַנְּבִיאִים בְּנָשִׁים, לוֹמַר לָךְ, מַה אִשָּׁה זוֹ אֵינָהּ מִתְבַּיֶּשֶׁת לִתְבּוֹעַ צָרְכֵי בֵּיתָהּ מִבַּעְלָהּ, כָּךְ הַנְּבִיאִים אֵין מִתְבַּיְּשִׁים לִתְבּוֹעַ צָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.