שואל ומשיב מהדורא קמא ג:צו

1שלום וכ"ט להרב המופלג בתורה וכו' מוה' יצחק הכהן אבד"ק רימנווע. מכתבו הגיעני היום ואני אחוז בסבך הטרדות וגם אני יושב בקרית חוצות ומחוסר ספרים והנה ע"ד העופות ידע מע"ל כי הם כשרים ואשר העתק לי מכתב הגאון מצאנז מ"ש לבארדיטשוב לא ידעתי מה להשיב ואני יודע בבירור כי הוא מתיר העופות ובביתו יש העופות שהובאו ע"י חתן בנו מאה"ק והן כדמותן ובצלמן עופות שלנו והם כשרים כאשר העיד עליהן שאוכלין אותן באזמיר ובאה"ק כאשר יש לי מכתב מחתן בנו הרב מו' נפתלי חיים בהרב הגדול מדזיקיב שהוא הביא אותו מאה"ק ונתנם לחותנו הרב הגאון מצאנז ומה אעשה לו כי הוא רוצה שב"ד ישלחו מאה אדומים לאזמיר שיבררו הדברים ורוצה שהמה יפזרו מעות וחזקה לא שדי איניש זוזי בכדי אמנם מה לי לזה אני אני המכשיר ויש לי גב"ע הרבה ממדינות מאלדווע וואלחיי שאכלו אותן שם וגם ממדינות רוסיא וממדינת אשכנז וארץ הגר כלם יעידון ויגידון שהמה כשרים ואני הארכתי לבאר עפ"י דברי הראשונים שהם כשרים וד' יודע אם לעקל אם לעקלקלות.

2והנה בדבר שאלתו בראובן ושמעון שנשתתפו לזמן זה במנה וזה במאתים והרויחו בתוך הזמן וחלקו בהרווחים ואח"כ בתוך הזמן עשה בהקרן עוד עסק ונפסד הכל אי מחויב בעל המנה להחזיר הרווח ולהשלים להקרן לבעל מאתים כיון דרוחא לקרנא משתעבד או לא אמרינן רוחא לקרנא משתעבד והביא דברי הנתיבות סי' קע"ו שכתב בס"ק י"א שמחויב להחזיר הריווח למלאות הקרן דרווחא לקרנא משתעבד רק שחבירו אינו נאמן בשבועה להוציא מידו ע"ש וע"ז האריך מעלתו בדברי הש"ס ב"מ דף ק"ה בהא דאמרו האי מאן דקביל עסקא מן חביר' ופסיד טרח ומליי' ולא אודעי' לא מצי א"ל דרי מהאי פסידא בהדאי משום דא"ל להכי טרחת למליותי' כי היכי דלא לקרי לך מפסיד עיסקא וכתב המהרש"א דל"ש לומר רוחא לקרנא משתעבד כדאמר באידך מימרא משום דל"ש רוחא לקרנא משתעבד שישתעבד כל הריוח לקרן רק באופן שיגיע למלא הפסדו בקרן שלו ע"ש שמביא ראי' מפירוש רש"י ובש"ע יו"ד ס' קע"ז ס' ל"ד משמע מהמחבר ג"כ דלא מחלק כלל בין אודע' או לא אבל הרמ"א שם הביא דברי הרמב"ן והנמוק"י שמחלקו בין אודעי' או לא ע"ש והאריך מע"ל דדעת המחבר משמע דל"ס כלל הך דרוחא לקרנא משתעבד ורק הטעם דלהכי טרחי' וכמ"ש המהרש"א וכ"כ מע"ל שכן משמע מהסמ"ע ס' קע"ו ס"ק מ"ה דטעם דלהכי טרחי' הוא טעם אחר לא בשביל דרוחא לקרנא משתעבד וכ"כ שכן נראה מהט"ז ביו"ד ס' קע"ז ס"ק י"א שכן הבין מדברי רש"י והאריך מעלתו בכל זה ואני אומר דמה שנראה למע"ל דאנן לא קי"ל דרוחא לקרנא משתעבד והא ליתא והדבר מבואר בהר"ן בקידושין פ' האומר בהא דאמרו ל"צ אע"ג דנקט זוזי בעסק כתב ויש מי שאומר שאע"פ שהרוויחו בכדי שיעשו לחלק ר' זוזי אפ"ה אינה מקודשת כיון שלא הגיע זמן העסק ורוחא לקרנא משתעבד כדאיתא בהמקבל לא חשיבי כשלו הרי דסתם וכתב דרוחא לקרנא דמשתעבד ולא דנימא למלאות הריוח כמו שנראה מהמרש"א וכן הוא בש"ע אהע"ז סי' ל"ח ס' י"ח בהג"ה הרי דקי"ל כן דרוחא לקרנא משתעבד אמנם זה כשלא חלקו כבר ולא נטלו הריוח אבל כל שנטלו הריוח פשיטא דא"ח להשלים הריוח מביתו וגם הנמוק"י והרמב"ן מודים לזה כמ"ש מעלתו וכן נראה מלשון הש"ס ל"צ אע"ג דנקט זוזי בעסקא ולא קאמר יותר רבותא דאף שכבר נטל הריוח כל שהי' בעסקא ולא הגיע הזמן רוחא לקרנא משתעבד ולא הוה כשלו וע"כ דזה לא מסתבר כלל ועי' בירושלמי הובא בט"ז סי' קע"ז ס"ק ל"ח שוב ראיתי בשיטה מקובצת שהקשה דלמה לי' לטעם דלהכי טרחי' והלא רוחא לקרנא משתעבד וכתב דדוקא בדאיתא לרוחא כבר לא יכול ליטול הריוח מקמי זמנא דלקרנא משתעבד אבל כל שעדיין לא הוה רוחא יכול לחזור בו כדין פועל שאמר דלא רוצה לעבוד עוד ע"ש והוא מהר"ן הרי נתבאר דהר"ן סובר דכל דיש ריוח לא יכול ליטול הריוח רק בהגיע הזמן דרוחא לקרנא משתעבד ע"ש אבל כ"ז אם לא נטל עדיין הריוח אבל כל שנטלו הרווחים פשיטא דא"צ להשלים מביתו דלא כהנתיבות אף שהרמב"ן והנמוק"י כתבו בע"א לחלק אבל בזה כ"ע מודו דכל שנטל הריוח אין מחויב להשלים מביתו כנלפע"ד דברי הכותב בנחיצה הד"ש.