שואל ומשיב מהדורא קמא ג:צז

1שלום וכ"ט אל כבוד הרב מופלג בתורה וביראה מוה' יעקב ברעניר דיין ומ"ץ דק"ק טשערנאוויץ ובנו החריף כמר אהרן נ"י בהיותי בטשערנוויץ נמסר לי המכתב שכתבו אב ובנו שראו את החדוש ובשובי לביתו טרדה רבות סבבוני עד שקמתי היום להשיב והנה מה שהביא דברי הצל"ח שנסתפק ריש אלו דברים לענין חתיכת יבלת לר"ע דס"ל דכל שאפשר לעשות מע"ש אינו דוחה איך הדין אם נולד יבלת בשבת אם מותר לחותכה שהרי א"א לעשותו מע"ש וכתב שאסור וע"ז תמהו מעלתו שרש"י כתב בהדיא בעירובין דף ק"ב גבי קושרין קשר נימא בשבת במקדש כיון שא"א לעשותו מע"ש מכשיר מצוה דוחין את השבת הרי גם לר"ע כל שא"א לעשות מע"ש דוחין את השבת ואף לפירוש רבינו יהונתן ורע"ב דמיירי בקשר שאינו של קיימא ועי' בתוס' יו"ט שם מ"מ הא חתיכת יבלת ג"כ אינו אלא שבות ובמחכ"ת לא עיינו היטב דשם קאי אליבא דר"א דס"ל דמכשירי מצוה דוחין את השבת ומאי דמוקי כר' יהודא או כר"ש הוא ג"כ אליבא דר"א אבל לא אליבא דר"ע תדע דהא ר"ע במכשירי מצוה ודאי דלא סבירא כר"א והרי שם במכשירי מצוה מיירו והרי מש"ה לא הביאו שם דברי ר"ע שהיא פליג בהדיא על ר"ע וס"ל דכל שא"א מע"ש דוחה וע"כ דר"ע לא מיירי במכשירין וא"כ אין ראי' משם דאליבא דמתיר אף במכשירין כל שא"א מע"ש מותר אבל לא לר"ע ומ"ש מע"ל שבדברי התו' חולין דף י"א ד"ה דמנח גומרתא שכתבו דאפי' חל ע"פ להיות בשבת מלאכה שא"א לעשות מע"ש דוחה את השבת הרי בהדיא דאף לר"ע דוחה את השבת כל שא"א מע"ש ובמח"כ לא שמי' מתיא דשם להס"ד דלא אזלי' בתר רובא וא"כ כל שחל ע"פ בשבת א"א להקריב רק ע"י שמנח גומרתא בכה"ג ודאי הותר דהרי עבודה ודאי הותר במקדש ולא דחוי' בלבד וכמבואר בהדיא ביומא ד' מ"ו ע"ש וא"כ מאי ראי' לחתיכת יבלת שקרה מקרה שנולד בשבת יבלת אבל הי' יכול להיות שלא יולד ובכה"ג לא התור' התור' אבל שם א"א בענין אחר להס"ד דלא אזלינן בתר רובא ע"כ מוכרח להניח גומרתא ויש להמתיק הדברים לפמ"ש בתולדות אדם להרמב"ן בהא דאמרו בברכות ד' כ' ולגמר מנה שב וא"ת שאני והקשה רש"י מהא דהותר טומא' לכ"ג ונזיר וכתב הרמב"ן דטומאה דא"א בכ"ג ונזיר רק באופן דדוחה ל"ש דחויה דע"ז לא נאמר הלאו דטומאה דהתורה צותה שיטמאו ע"ש וע' בפנ"י שם וא"כ ה"ה כאן כיון שא"א להקריב הפסח להס"ד דלא אזלינן בתר רובא בכה"ג דמנח גומרתא א"כ התורה התירה בכה"ג ואף שיש לחלק דשם הל"ת דטומאה לא משכחת לה בכה"ג ונזיר וכאן מלאכת שבת משכחת לה בלי עבודה מ"מ לגבי שחיטת הפסח א"א בענין אחר ולכך הותר' ומה ענין לחתיכת יבלת וכדומה דקרה מקרה שנולד בשבת בכה"ג לא התירה התורה.

2ובזה מיושב מה שהקשו מע"ל על הפרמ"ג באו"ח שנסתפק אם ס' עשה דוחה לל"ת והקשו הרי בתוס' מבואר דכאן הוה ספק טריפה ואפ"ה דוחה לל"ת דשבת ובמח"כ זה אינו דלדבריהם הרי בשבת הוה לא תעשה בכרת ומותר ואפ"ה דוחה אלא שאין ענינו לשם דשם להס"ד א"א בע"א ושפיר הותר בכה"ג ומה ענין לשם דקרה מקרה שיצטרך לדחות וז"פ וברור שוב ראיתי בירושלמי פ' אלו דברים ה"ו דאמר התיבין מזבח שנפסל בשבת ויבלת שעלתה בשבת ומשני מין יבלת ראוית לחתכה והוא כמ"ש בק"ע דאם הי' נולד בע"ש ראוית לחתכה ולכך לא דוחין שבת ע"ש והוא הדבר אשר דברתי דשאני דבר שקרה מקרה בשבת דזה לא דחו אבל דבר שא"א בלי זה כמו בפסח להס"ד דא"א בלי גומרתא ודאי מותר ובזה מיושב מהא דמילה בצרעת וקצצת הבהרת דאמרו בשבת ד' קל"ב דקציצת הבהרת לא דחי והלא א"א בע"א וכן הקשה מהזאה דאינו דוחה והא א"א בע"א ולפמ"ש א"ש דשאני קציצת בהרת וכאן הזאה דמקרה קרה שהי' בשבת אבל הי' אפשר מאתמול ולכך לא דחי וכדאמרו בירושלמי שם בהדיא אבל כאן א"א בע"א להס"ד דלא אזלינן בתר רובא כנלפע"ד ברור ובזה א"ש הכל ודו"ק ומה שהקשו על הגהותי ביו"ד סי' ס"ו וסי' ש"ז אין הזמן גורם לעיין בזה.