שואל ומשיב מהדורא תנינא א:לב
שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 1:32
Open in the reader →1שלום וכ"ט להרבני המופלג השנון מ' ישראל עוזר וויינבערג נ"י:
2מכתבו הגיעני תמול והנה רצוף בתוכו הרבה קושיות אשר בקש להשיב לו והנני משיב כיד ד' הטובה עלי ב"ה מה שהקשה ביומא מ"ג דאמר א"ב דאפיק חמור בהדה והיינו דלת"ק שרי וכיון דהרמב"ם פסק בפ"ד מפרה כהת"ק למה השמיט דחמור שרי ואין דרכו להשמיט אף דבר דל"ש לפענ"ד נראה דהנה התוי"ט פ"ג מפרה משנה ז' הקשה דאיך פסק הרמב"ם כת"ק דהרי טעמו של ת"ק כר"ש דדריש טעמי דקראי והרמב"ם לא פסק כר"ש ע"ש ולפענ"ד עפ"י מ"ש התוס' בסוטה ד' יוד ד"ה כדי ליגעה דכ"ע ס"ל דדרשינין טעמא דקרא כל שלא נ"מ לדינא יעו"ש ולפ"ז גוף הדבר שאין מוציאין שחורה ואדומה אין נ"מ לדינא דאף לרבי אין מוציאין ולכך מותר לתת טעם אבל מה דנ"מ לדינא לענין חמור לא קי"ל כת"ק דהא לא דרשינין טעמא דקרא ואסור גם חמור ולכך לא הביא רבינו זאת ודו"ק היטב:
3מ"ש ביומא דף מ"ו בתוס' ד"ה כי פליגי על מה שהקשו בהא דאמרו נתפזרו הימנו קב גחלים מכבדו לאמה ופרשו דלאמה אין זה אמת המים וגם בשם ר"ב מתרצו דאיירי לאחר שכבו והקש' מהך דאמרו במשנה דכופה עליו בשבת פסכתר ולדבריהם מה חילוק יש בין שבת לחול יפה הקשה והיא קושיא חמורה ומצאתי בחדושי באר שבע בתמיד שם פ"ה שהקשה כן יע"ש:
4מה שהקשה בדף מ"ז דפלפל הש"ס אי מותר לעשות מדה לקומץ ולחפינה והרמב"ם השמיט כ"ז לפענ"ד כיון דהש"ס פלפלו בזה ולא אמרו בלשון איבעיא ותיקו ע"כ הניח הרמב"ם זאת וממילא מהשמטה נדע דאין נכון לעשות מדה לקומץ ולחפינה וכה דרכו של רבינו ואחז בשיטת הרי"ף רבו דמהשמטתו נדע דלא ס"ל כן כמ"ש הרמב"ן במלחמות כ"פ. ומה שהקשה בהאיבעיא דבין הבינים ד' מ"ז דהרמב"ם השמיט הדין ולא העתיק דקמצי שמיני' וגם לענין מלא חפניו יפה תמה גם אני כתבתי בגליון זאת. אמנם נראה כיון דכהנים זריזין הן בודאי לא נשאר בין הבינים ולקחו כהנים שמנים חזקים ובריאים ולא נשאר בין הבינים וגם נראה לפי מה דאמרו מלא קומצו כדקמצי אנשי וא"כ ודאי קמצו כל מה שיכול לקמץ ולא נשאר בין הבינים דרוב אנשים לוקחים הקומץ בלי שיעור בין הבינים וע' ברמב"ם פירוש המשנה פ"ק דיומא דאין החפינה מעבודות הקשות שבמקדש אף שדברי הרמב"ם תמוהים כמ"ש הלח"מ פ"א מעבודת יוה"כ ה"ז אבל עכ"פ למדתי משם דכל דחפן כדחפני אנשי או שקמצי כדקמצי אנשי ל"ש כלל האבעיא דבין הבינים ע"ש היטב ודו"ק:
5מ"ש בדאמרו דף י"ג דעייל שתי הקטרות אחת שלימה ואחת חסירה וע"ז הקשה דאיך משכחת לה שיעייל שני הקטרות דהרי הכף בימינו והמחתה בשמאלו ואף דנימא דכף ה' גדול והניח שני הקטרות ביחד בכף ולא נתערבו מ"מ הא קי"ל דחופן וחוזר וחופן ואיך אפשר שלא יתערב קצת בעת שחופן שנית. ל"ק מידי דכהנים זריזים הן ומכש"כ הכה"ג וחפן באופן שלא יתערב. ומ"ש על רש"י כריתות ד' ו' ע"ב לענין קטורת שלא כהלכתה דחייב משום ביאה ריקנית והקשה מעלתו מיומא דף י"ג יעיין מע' במשנה למלך פ"ב מכלי מקדש שתמה בזה. וע' מגן גבורים ס' קל"ג ובדרוש שבת שובה הארכתי בזה. זה ראיתי בחפזי להשיב לו: