שואל ומשיב מהדורא תנינא ב:פא

1שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה וביראה מו"ה יעקב מענדיל פרידמאן נ"י דיין ומו"ץ דק"ק נדבורנא:

2מכתבו הגיעני היום ואני טרוד מאד ורואה אני כי אינו שואל להלכה ולמעשה רק למען ראות חזותו ואני ידעתי אותו מכבר וכבר כתבתי לו כי אם ירצה להטריחני יכתוב הדבר בכפל ואני ארשום על אחד לי לעצמי ועל השני אשלח לו כי קשה עלי להעתיק השאלה ולולא כי שלח מארק לא השבתי גם כעת:

3והנה מה שהקשה מש"ע יו"ד סי' ש"ה סכ"ה במי שילדה זכר ונקיבה הדין דהמע"ה ופטור ועל זה הקשה מסי' שכ"א לענין פטר חמור דחייב להפריש טלה והוא לעצמו ומ"ש כאן דאינו מחויב לתת מתנה עמ"ל ולצאת ידי ספק ולק"מ דשם חל על החמור איסור וכל שהוא ספק צריך עכ"פ להפריש מספק משא"כ כאן דאין כאן ספק איסור רק ספק ממון וכל שהמע"ה מה יפריש וגם שם יש שני ענינים מצות פדיה ונתינה לכהן וכאן אין כאן רק נתינה לכהן ומה שייך הפרשה כל שלא נתן לכהן לא עשה שום מצוה וגם מתנה עמ"ל צריך שיהי' בכוונה למתנה גמורה לפי שעה ועיין במגן גבורים סי' י"ד במ"ש שם להגאון מו"ה משה ז"ל אבד"ק רימיליב ומ"ש הוא בזה וא"כ מה יועיל מתנה ע"מ להחזיר וז"ב:

4ומ"ש בדבר שאחד משותפין קנה מאחד י"ש שקנה מגראלנע אשר עוד לא היה י"ש בעולם והקנה אותו לאחד מהשותפים והוא היה המתעסק והיה לו רשות משותף השני לקנות ולמכור וכעת מת השותף המתעסק שקנה והשותף החי טוען לבטל העסק מכל וכל כי המתעסק נתן טראטע על סך חמשה מאות ר"כ והשליש ביד שליש לקיום המקח והניח יתומים קטנים ועכשיו טוען השותף החי שמבטל המקח דהנה המקח בטל מטעם שכתב הקנס וא"כ אם יקיים הקנס בטל המקח וגם טוען שגוף המקח בטל מטעם שהיה דבר שלא בא לעולם ודבר שאינו ברשותו וגם אינו מחוייב לשלם עבור היתומי' קטנים:

5והנה האריך מעלתו של"מ הקנס לבטל המקח והביא דברי הש"ע סי' י"ב ובט"ז שם והביא דברי הב"ש סי' נון ויפה כתב בזה אבל מה שרצה לומר ולחלק בין אם כתב אני מקבל עלי בקנין וקנס ובין אם כתב אם לא אקיים אתן קנס. לפענ"ד נראה דזה לא שייך בקונה חפץ או י"ש וכדומה דהקנין הוא בעצם רק שמניח לקיום הקנין טראטע שלא יחזור בו אבל עיקר הוא הקנין שעשה על המקח ואין הקנס מבטל המקח שהרי המקח קנה בקנין סטימתא ודראהן וזה לדעתי מה שנותן טראטע הוה כמו פרעון מקצת על המקח ובזה אינו מתבטל המקח בזה ודוקא בשידוכין דהקנס הוא אם לא ירצה לקיים השידוכין א"כ י"ל דהקנס הוא שובר להשידוך וכדומה אבל כאן באמת הטראטע הוא כהתחלת הפרעון ואם חוזר בו צריך לתת ג"כ כפי השלשה מהטראטע אבל אם יקיים הוה מעות הטראטע לקיים המקח והוה כמו שנותן דראהן יותר וז"פ וברור:

6ובזה יש ליישב דברי המקור חיים בסי' תמ"א וכ"כ בחוות דעת סי' קע"ז ס"ק י"ז שמעלתו נתקשה בזה. ולפמ"ש יש לישב ואין להאריך. ומה שהאריך במה שטוען דהוה דבר שלא בא לעולם וגם דהוה דבר שא"ב תמהני דאחר שהוא מחפש בספרי אחרונים למה לא ראה מ"ש היש"ש בב"ק והובא במקור חיים סי' ת"נ בשם הרש"ל בתשובה סי' ל"ו דקנין סטימתא מועיל בזה יעו"ש וכבר הארכתי בזה ועיין ברא"ש בב"ק פ"ק וכבר הבאתי בזה באורך בתשובה דברי הרש"ל והיש"ש בב"ק ודברי אחרוני' בזה וקצת רמזתי ביד שאול סי' רס"ד יעו"ש. וגם מ"ש דהוה אונס שמת המתעסק זה אינו כלל דהשותף שקנה ברשות השותף השני השותף השני מחייב כמו המתעסק ולא שייך בזה אונס וז"פ וברור. ואין להאריך בזה ואינו דומה למ"ש בסי' נו"ן באהע"ז לענין שידוכין באם מת הפוסק דמה ענינו לשותף דהוה כאלו הוא התחייב בעצמו והרי הוא חי וזה פשוט ואין צריך אריכות. ומ"ש לענין ריאה שהיה בה קמט ונשבר הצלע ג"כ והיה בו עוקץ רק שלא היה מכוון נגד הקמט רק למעל' קצת והקמט היה כעין צלקת קצת והשו"ב אומרי' שזה הוא קרום שעלה מחמת מכה הדברים פשוטים דטריפה ואין צריך אריכות בזה: