שואל ומשיב מהדורא תנינא ג:סז
שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 3:67
Open in the reader →1ל"ק האלברשטאט.
2בענין גט שנכתב מנא. נשאלתי ע"י תלמודיי מחכם אחד שנכתב בגט אחד מנאי חסר יו"ד מה משפטו. כיון דיש פוסקים דמנאי הוה תורף וגם מנא הוא כלי והוה שינוי ענין כיון דמנאי הוא ממני ומנא הוה כלי. ולפענ"ד נראה דבשעת הדחק ועיגון יש להכשיר דהנה ברמב"ם יש סתירות בדבריו מפ"א לפ"ד ועיין הר"ן והה"מ ולח"מ פ"א איפסק כר"י וגם בדברי ר"י גופא יש מחלוקת אי מנאי הוה בכלל ידים מוכיחות כמ"ש הר"ן בריש קידושין בשם הרי"ף ועיין ג"פ סי' קכ"ו ס"ק ל"ט שהאריך בשם הר"י הלוי דודן אינו רק מדרבנן והוא כתב דודן מנאי אינו רק טופס ולא תורף א"כ מכל הלין ספיקא נראה דבשעת הדחק ועיגון יש להכשיר כיון שאינו חסר רק אות אחת וניכר הדבר שנחסר אף שנשתנה הענין ועיין בש"ע סי' קכ"ו ס"ק כ' וסי' ס' ודו"ק ועיין שעה"מ פ"א ופ"ד ועיין בשו"ת זקני הרמ"א מה שנתעצם עם מהר"י מינץ פדוואה ז"ל בלשון הרי את מותרת ואף דלא קיימא לן כותיה בהרי את מותרת וכמ"ש מהר"י מינץ וכן עיקר ועיין ט"ז אבל בודין דיהוי לכי מנאי מבואר שם דודאי אינו תורף. וע"כ נראה לפענ"ד דבשעת הדחק ועיגון יש להכשיר ויש לעיין בזה דניהו דמנאי אינו מעכב ואינו רק טופס מ"מ כל שכתב מנא הוה מזויף מתוכו דמשמע דהגט הוה כלי ועיין בתה"ד סי' רכ"ח שם לחלק מכל מקום נראה כיון דמתוך הענין ניכר שנחסר אות יו"ד בשגגה יש להכשיר בשעת הדחק. ועיין בסי' קכ"ו סי"ד גבי מנא ובפר"ח שם מבואר דמנאי הוה עכובא לדעת קצת פוסקים:
3והנה דרך אגב אזכיר מה שנתחדש לי בשנת תרכ"ד ביום ג' תרומה ב' דר"ח אדר ראשון במ"ש התוס' בגיטין דף פ"ה ד"ה ולורכיה שכתב מעשה היה בגט שלא ניכר היטב בין וי"ו ליו"ד שבא לפני רבינו אליהו והביא תינוק דלא חכים ולא טפש לקרות אותה התיבה כדאמרו במנחות דף כ"ט זיל אייתי תינוק דלא חכים ולא טיפש אי קרי ויהרג כשר ואי לא יהרג הוא ופסול וכ"כ במנחות שם ובאמת לפי מה שמצאתי ביראים סי' ט"ז דלכך כשר אי קרי תינוק דלא חכים כדמעיקרא וכשר דהוה כשירי מצוה וכשר ע"ש וכפי הנראה מדמה הגאון למה דאמרו במנחות דף ל"ט גרדומי תכלת דשירי גרדומיו כל שהו וא"כ גם כאן דהוה שירי מצוה ולפ"ז זהו דוקא בתפילין ומזוזות וס"ת דהוה שירי מצוה אבל בגט כל דלא נתן מה מצוה יש בו ואין לו דין תשמישי קדושה ותשמישי מצוה וצ"ע ובאמת גם בסת"מ יתחדש הדין אם מתחלה לא היה לו שיעור אות ל"מ דדוקא גרדומי תכלת בכ"ש לא אם מתחלתו לא היה בו כשיעור ולפ"ז בגט אם נסתפק אם היה מתחלה נכתב וא"ו או יו"ד מה מועיל תינוק דלא חכים ובאמת גם במה שהאריך הט"ז באו"ח בסי' ל"ב לחלק בין נפסק אותיות הפשוטות ובין אם נפסק באמצע והביא מדברי מהרי"ק ולפמ"ש היראים בלא"ה יש לחלק דשאני היכא שנפסק באמצע דלא שייך שירי גרדומין דאינו אות כלל ודוקא כשנפסק אח"כ בסוף האות דצורת האות היה עליו הו"ל כשירי גרדומי תכלת וכמ"ש וצ"ע שלא הוזכר כלשון דברי היראים באחרונים: