עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשואל ומשיב מהדורא תנינא

שואל ומשיב מהדורא תנינא ג:סח

שואל ומשיב מהדורא תנינא · Shoel uMeshiv Mahadura II 3:68

Open in the reader →

1להרב הגדול הישיש מוה' אהרן פרענקיל נ"י בשנת תרי"ז חמשה עשר באב.

2בדבר אשר אירע בחרש שאינו שומע ואינו מדבר ורצה לגרש אשתו שנשא בחרשותו והקידושין היו על ידי אביו דהיינו שהחרש נתן לה הטבעת קידושין ואביו אמר לה הרי את מקודשת בשביל בני וע"ז אמר מעלתו דכיון שדעת הרמב"ם דשוטה אית ליה זכיה בדעת אחרת מקנה כמ"ש בפ"ד מה' זכיה א"כ ה"ה חרש יכול האב לזכות לו והרב מוה' ראובן ראפפורט הראה דברי הקצה"ח סי' רמ"ג שלמד מדברי הרא"ש דשוטה הואיל ולא אתי לכלל זכיה לא מצי אחר לזכות לו וכ"כ הנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ס"ג וכ"כ במח"א. הנה האריך בדברים לא יסכון דמכל מקום דברי הרמב"ם אי אפשר לדחות והמח"א כתב בפירוש דדעת הרמב"ם הוא כן וגם הנו"ב לא כתב רק לתרץ דברי הר"י ברזילי דהוא מצי לסבר כשיטת הרא"ש. אך לפענ"ד אף להרא"ש בכאן מקודשת ד"ת דהרי כל טעמו של הרא"ש הוא דבמכר אין דעתו להקנות רק אם יתחייב הקונה בדמים אבל במתנה כתב הרא"ש בהדיא דיכול לזכות אף לחרש וא"כ כאן שקידש החרש בטבעת וא"כ האב יכול לזכות להחרש הטבעת שמקדש בו את האשה ולא שייך כאן לומר דלא רצה לזכות עד שיתחייב הקונה דבאמת האשה נתקדשה ונקנית גופה להחרש ע"י הטבעת ובודאי מועיל וזה ברור ופשוט לפענ"ד. ומ"ש מעלתו דכיון דהחרש אין מקחו מקח וא"כ מה מועיל מה שנתן האב טבעת קידושין הרי החרש לא נתן כלום. לק"מ דמכל מקום האב זכה להחרש הטבעת שמקדש בו את האשה וא"כ היא קבלה כסף ומה נ"מ ממי קבלה כל שקבלה כסף קידושין. ומ"ש מעלתו דלא שייך דעת אחרת מקנה בקידושין דאינו אלא הפקר וכיון דהוא רק הפקר איך שייך דעת אחרת מקנה וא"כ לא קנה החרש אותה הנה הדבר תלוי במחלוקת אם הפקר מדעת ל"ח דעת אחרת מקנה ועיין מלמ"ל פכ"ט ממכירה ויש לי תשובה ארוכה בזה ועכ"פ הדבר תלוי בספק ועיין בא"מ סי' מ"ג ס"ק ב' ובלא"ה נראה לי כיון דרבנן תקנו נשואין לחרש וא"כ ממילא מקודשת לו מדרבנן והפקירה הפקר וכל שזכה בה מדרבנן ממילא נעשית מקודשת מה"ת ועדיף מהך דרבינו ירוחם דקידושי דרבנן נעשין קידושי תורה וכאן עדיף כיון דמדרבנן יכול לקנות א"כ כל שזכה אותה מדרבנן והיא הפקירה עצמה שוב נעשין קידושי תורה דלה אין נ"מ היא מפקרת עצמה וזה זכה בה מדרבנן וכל שזכה בה שוב הקידושין הם תורה ודו"ק היטב וע"כ נראה לי ברור דאי אפשר לגרשה ברמיזה כיון דהיו קידושי תורה: