שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:קיח

1ישאו הרים שלום וברכה אל כבוד הרב המאוה"ג חריף ובקי וכו' מוה' מיכאל צבי שפירא ראבד"ק וואראהל והגליל נ"י:

2מכתבו מגלה עפה הגיעני לנכון ואני יושב בקרית חוצות לשאוף רוח צח ולשתית מי מעיין הקשה למעיין ומחוסר ספרים מכל מקום מפני תקנת עגונות לא אחשה והעברתי עיני על כל דבריו. והנה מה שהאריך מעלתו בביאור השיטות בע"א במלחמה אי בעי וקברתיו כבר האריכו הראשונים והאחרוני' ובפרט בשו"ת מהרח"ש בק"ע בארוכה ואינו לפני כעת וגם כאן אינו נ"מ דהא ר' יונתן בנימין בר' משה הלוי אמר אז ער האט איהם גיקערט וזה הוא כקברתיו כל שהזיזו ממקומו וכמ"ש הר"ן. אך מה שצ"ע שר' יונתן בנימין לא הזכיר רק שמו אברהם בלבד ולא הזכיר שם אביו ולא שם משפחתו ולא שם עירו. ואף שאמר מיין חבר אברהם אבל בכ"ז לא הזכיר שם אביו ועירו. ותמהני על מעלתו שבעדות ר' יונתן בנימין לא ערער כלל על כי לא הזכיר שם אביו ושם עירו. ואולי כיון שהיה מעיר וואראהל ושם היה מעיד על אברהם חבירו בלי ספק שבודאי שזה אברהם בעלה של רחל היה חבירו ועליו היה מעיד. אמנם מה שיש לעיין דבעדותו אמר שמיד שעלה להר הכירו תיכף אף שהמת מונח בפניו ארצה משום שהכיר הלייבצידעקיל. והרי זה ודאי לא אקרי הכרה שבסימנים גרועים כאלו אין הכרה מועיל והוא לא אמר שהכירו בטביעת עין וא"כ אפשר בשביל שהכיר הלייבצידעקיל אינו מקרי הכרה אף שאמר שאח"כ הפכו על פניו והכיר אותו הא יש לחוש שבשביל שבתחלה היתה הכרתו ע"י הלייבצידעקיל אח"כ טעה בדמיונו וחשב שהוא הוא והרי באמת לא היה פדחתו קיים ולשיטת רוב הפוסקים לא מקרי הכרה כל שאין פדחתו קיים דלא כר"ת ואפ"ה אמר שהכירו ולא עוד אלא שאמר שהכירו בעוד שהיה מונח מושכב בפניו לארץ וא"כ לא ראה כלל הכרת פנים ואפ"ה ע"י הלייבצידעקיל הכירו וא"כ יש לומר שטעה בדמיונו. זה מה שיש לעיין בעדות ר' יונתן בנימין ובעדות ר' יצחק אייזיק הלוי שהעיד ששמע מהנכרי מסיח לפי תומו שאמר שאחד היה מבארסא ונלקח לצבא בוואראהל והיה מקודם משורפי י"ש והיה חבר טוב לו ועמד בשלישי ממנו ואמר כי ראה ווען ער האט זיך ארינטער געבויגען אין וויא ער האט זיך אויף געהויבען האט איהם דיא קוגעל אין קאפף געטראפפען אונד איז העראב געפאלען. הנה גם הוא לא הזכיר שמו ולא שם אביו רק מקום מגורתו ומקום אשר נלקח משם ומלאכתו. והנה לפענ"ד מקום מגורתו ומלאכתו ומקום אשר נלקח משם לצבא זה הוא כשמו ושם אביו ועירו כי זה אברהם בעלה של רחל היה מבארסא ונלקח לצבא בוואראהל והוא שמו ושם עירו ומלאכתו וזה בודאי סגי. איברא שהוא לא הזכיר שמת רק שראה הקוגעל האט איהם געטראפפען ונפל וא"כ כל שחסר וקברתיו לא מועיל ועיין בסעיף י"ז ובב"ש שם ואף שכתב שם לדעת הריטב"א כל שמכניס עצמו להכריז פלוני מת לא בעי וקברתיו ואפשר דכאן גם הוא הכניס עצמו ואמר שאחד מבארסא מת הי' כמכניס עצמו להכריז אבל מכל מקום יש לחלק בין הכריז ובין סיפור בעלמא. אך לפענ"ד נראה דבר חדש דכל שאמר שהקוגעל נכנס בראשו וירו בו חצים במקום דלא יוכל לחיות בו דמעידין עליו וכמו שהאריך מעלתו. אמנם לפענ"ד יש לומר דבר חדש דהנה התוס' בכתובות דף כ"ג כתבו דכל שהיה ספק קרוב לו או לה אתרע חזקת פנויה וביארו האחרוני' דכל שהיה ספק והיה יכול להיות שיהיה קרוב לה כבר הוחלש והיה אתרע חזקת פנויה בכה"ג הוא דאמרי' דאתרע חזקת פנויה ע"ש באורך והארכתי בזה בספרי יד שאול ובשו"ת שואל ומשיב שנדפס כעת בכמה תשובות ולפ"ז כאן שהיה יכול להיות שיכנס בראשו ויפצע מוחו באופן שימות בודאי שוב אתרע חזקת אשת איש וחזקת חי. ובלא"ה כבר ביארתי בכמה תשובות דברי הב"ש ס"ק פ"ז במ"ש על דברת הט"ז דאיש שאין אנו מכירין לא שייך חזקת חי. וביאור הדברים אף דגם זה האיש שלא הכרנו ידענו בבירור שהיה חי מכל מקום כל שהרבה מתים בעולם אמרינן דזה שלא הכרנו זה שמת ואותו האיש שהכרנו חזקת חיותו זה חי עודנה. ולפ"ז כאן בזה שראה שהקוגעל נכנס בראשו ונפל לארץ בודאי אתרע חזקת חיותו שיכול למות וא"כ שוב אותו האיש שהכרנו ואמר הגוי שנכנס לתוך ראשו זה האיש הוא. מיהו יש לדחות כיון דע"ז גופא אנו דנין שמא לא זהו שמת וא"כ לא שייך לומר דזה האיש שנכנס הוא שמת דאכתי חזקת חיותו לא נגרע ואף שאתרע. ולפמ"ש בתשובה דחזקת חיות הוא חזקת בריאות וכן מצאתי בפ"י בחידושיו לגיטין דף פ"ח א"כ כאן עכ"פ החזקת בריאות איתרע כאשר הגיעו הקוגעל ונפל והיתה יכולה לפצוע את מוחו ולמות שוב לא שייך חזקת חי וא"כ יש לצרף העדות של ר' יונתן בנימין ומה שמעיד ר' יצחק אייזיק בשם הנכרי ולהתיר את האשה רחל:

3אמנם מאד תמהני שלמה העלים עין ממה שהזכיר שבא מכתב לשופטי העיר משרי הצבא כי נפל אברהם במקום פלוני והרי נוכל לסמוך ע"ז שערכאות מהמני וכמ"ש בשו"ת כנסת יחזקאל סימן כ"ט שעל ערכאות יש לסמוך ומשמע אף שהיה ע"י שאלה יעו"ש והארכתי בזה בכמה תשובות וגם האריך מעלתו לצרף כמה טעמים וע"כ מכל הלין טעמים נראה לפענ"ד להיות סניף להתיר האשה רחל אשת אברהם מכבלי העיגון דברי הכותב בנחיצה הדוש"ת באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאזאהן האבד"ק לבוב והגליל: