שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:יב
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:12
Open in the reader →1בר"ה דף כ"ז וכ"ח למימרא דסבר רבה שמע סוף תקיעה בלא תחלת תקיעה יצא וממילא תחלת תקיעה בלא סוף תקיעה יצא ת"ש תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת ואמאי תסלק לה בתרתי לכאורה קשה לשיטת הבעה"ע דאף ביש שיעור תקיעה בכל אחת אפ"ה לא יצא לפי המסקנא וקשה אמאי לא יצא והא יש שיעור תקיעה המחייבת. ולכאורה יש לומר דהבעה"ע מיירי באם באמצע תקיעות היה מקצת תקיעה בבור וא"כ הוה אותה התקיעה הפסק בזה י"ל דלא יצא אבל תחלת תקיעה שלא בחיוב אמאי לא יצא בסוף התקיעה אי איכא בה כשיעור. ולפ"ז קשה לי טובא מה פריך הש"ס אמאי תסליק לה בתרתי ומשמע הא אם נימא דלא יצא ל"ק והרי שם משך כשתים וא"כ יש שיעור תקיעה בכל אחת ולמה לא יצא ובשלמא בהך דחצוצרות יש מקום לומר דכיון דהוה הפסק משום החצוצרות א"כ הוה שלא בחיוב והוה הפסק באמצע תקיעות אבל כאן שמשך כשתים למה לא יצא. אמנם נראה דהנה אנן קי"ל דמצות צריכות כוונה וא"כ הרי השומע שהאריך בתקיעה הרי לא ידע שכוון לתקוע והרי יכול להאריך בתקיעה כל מה שירצה כמבואר סימן תק"ץ ס"ג וא"כ הרי לא נתכוין השומע לשמוע תקיעה השניה רק לשם הראשונה ולכך לא יצא דזה מקרי שומע סופה בלי ראשה דהרי עד שהגיע לשיעור תקיעה שניה לא ידע אם נתכוין לשם תקיעה אחת או לשתים רק לאחר שמשך כשתים אז למפרע הבין שנתכוין לתקוע ולכך לא יצא. ובזה אמרתי דבר נחמד במ"ש רש"י דמשום דבעי לאותבי אתרוייהו דייק הך דיוקא והקשה מהרמב"ח דמשמע דמפני דהקשה גם מתקע לתוך בור הוא דצריך לדייק אבל מתקע בראשונה הו"מ למפרך אף בלי הך דיוקא וזה אינו דגם זה לא מצי מקשה דלסליק בתרוייהו זה אינה קושיא רק משום דתחלת תקיעה או סופה לבד יצא אבל אם נימא דתחלת תקיעה בלי סופה לא יצא ל"ק כלל דלכך לא יצא עכ"פ תרוייהו ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת דשם משך כשתים א"כ בודאי יצא בזה דעכ"פ דלתקיעה ראשונה ודאי נתכוין ולמה לא יצא וע"כ פירש"י דהקושיא קאי על תקע בבור דשם לאו חיובא היא ודו"ק היטב. ועיין בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל סימן תק"ף ס"ק ג' שהאריך ליישב קושיא זו ולא הבינותי תירוצו והנה שיטת הטור הוא דאף לפי המסקנא דל"מ סוף בלי תחלה וכן להיפך היינו היכא שאין בו כשיעור אבל אם יש בו כשיעור יצא והמהרמב"ח בדף כ"ח הקשה דאם כן מה פריך הש"ס אימתי מעל לבתר דתקע כי תקע באיסורא קא תקע ולמה לא אוקמא כשתקע אח"כ שיעור תקיעה דאז כבר מעל בתחלה ועיין בישועת יעקב סימן תקפ"ז סק"א מה שביאר הקושיא. ולפענ"ד נראה דהנה סברת הטור היא פשוטה דכל שיש שיעור בחיוב אמרינן דלמה שהיה שלא בחיוב כמאן דליתא ואף דהוה הפסק בתקיעות צריך לומר דלא מקרי הפסק דבאמת שם תקיעה עלה רק שזה לא שמע בטוב וזה לא מקרי הפסק. ולפ"ז שם דא"א לחשוב סוף תקיעה בלי התקיעה הראשונה שאל"כ לא מעל ובאיסורא קא תקע א"כ ע"כ לצרף מה שתקע בראשונה וא"כ לא שייך שום שיעור ושפיר לא יצא. אמנם אי קשיא הא קשיא היאך אפשר לומר דהר"ד מיירי באין בו כשיעור ומה"ת לומר שסגי בזה והא מכל מקום חסר השיעור וכבר נתקשה בזה הפ"י ועיין בישוי"ע מ"ש בזה. אמנם נראה דבלא"ה קשה לשיטת הטור היאך דייק הש"ס מהך דמאריך בשופר בלי תחלתה יוצא והא דלמא שם האריך באמת כשיעור אח"כ ולכך יצא. אמנם נראה דהכי קא מקשה דסברת הטור הוא דביש כשיעור אמרינן דל תחלתו מזה והיה כלא היה ולפ"ז במקדש שהי' המצוה בחצוצרות ואי אפשר להפסיק הראש מהסוף וע"כ הוה חדא תקיעתא וא"כ אף שיש כשיעור הוא כאין בו כשיעור ושפיר דייק מזה דאף בחסר השיעור ג"כ סגי וע"ז מסיק דבאמת בחסר השיעור אין מצטרף: