שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:קכח
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:128
Open in the reader →1שלום וכ"ט אל כבוד הרב החריף המופלג בתורה וכו' מוה' שמואל אברהם נ"י מו"ץ דקאסנטין ישן:
2מכתבו הגיעני תמול וחשתי ולא התמהמהתי להשיב בדבר העגונה. והנה יפה כתב בכל מ"ש שהסימן שהאמה וקמיצה שווים בידו הימנית זה סימן מובהק בצמצום מקום וגם כיון שיש סימן אמצעי בכלים בודאי לא חיישינן לשאלה ומצרפין הסימנים של הגוף אף אם הוא רק סימן אמצעי. אך מ"ש כיון דנמצא על הדרך שהלך הוה כהך דשו"ת מבי"ט דאמרינן כנכ"ה ואף דהשיגו האחרונים ע"ז מ"מ לענין שאלה ודאי דלא חיישינן בזה. הנה דבר זה הוטב בעיני וראייתו דלא חיישינן לתרי יב"ש בזה מכ"ש דלא חיישינן לשאלה טובה ונכוחה. אמנם זה הי' אם היה נמצא על הדרך אבל כיון שנמצא נטבע בנהר אף שהוא עלי דרך זה מכל מקום אין דרך שילך על הנהר ולא שייך כאן נמצא כאן היה בזה. אך נראה דבאמת הוא הלך לכפר ששם היה מוכן סעודה וא"כ מה"ת לחוש שיהיה הולך משם למקום אחר וישאיל בגדיו לאדם אחר וע"כ דחיישינן שנטבע בנהר והמים העלוהו מן הנהר ויצא משם ופשט כליו ואחר מצא הבגדים או שהשאילם לו וגם זה נטבע בנהר ומצאו שם וא"כ כיון שע"כ אתה צריך לחוש שנטבע באותו נהר רק שגלים שטפוהו ויצא וא"כ שוב מהראוי לומר כאן נמצא כאן הי' שזהו האיש שנמצא הוא אותו שנטבע ולא חיישינן לשאלה כנלפענ"ד. והעיקר דסמכינן על הסימן מובהק כנלפענ"ד. וע"כ גם אני מסכים להתיר האשה אשת מוה' דוב הלז. אלא שגוף הדברים אני תמה שכפי מ"ש מעלתו הי' שמונה שנים המעשה הלז ועד ט"ו אייר העבר לא הוגבה העדות ואיך נשתהה כ"כ ואניח זאת למעלתו שבלי ספק ידע הענין למה נשתהה כ"כ ואם לא היה שום ענין בזה גם אני מסכים להיתר דברי הכותב בקצרה הדו"ש: