שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:כא
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:21
Open in the reader →1שלום וכ"ט לכבוד הרב המאוה"ג מוה' אברהם נ"י מו"ץ דק"ק ברעדזוב:
2מכתבו מגלה עפה הגיעני לנכון ואם אמנם לא ידעתיו ואולי הוא מאנשים המנגדים אל האמת בכ"ז אמרתי להשיב בד"ת בדבר שאלתו בא' שדר במקום רחוק מן העיר ורוצה לעשות לו מקוה והיא סמוכה להנהר ברחוק ט"ו אמה בערך והאנשים המתעסקים לא יוכלו לדעת אם בא המים ממעין בפני עצמו או שבא מהנהר נמשכין המים להמקוה דרך החלחולין שבקרקע המפסיק ביניהם אבל זאת אנו רואין שגובה המים שבמקוה תמיד שוה בשטח העליון לגובה המי נהר ובעת שהמים נפחתים בהנהר מחמת יובש המים אז גם מי המקוה הלוך וחסר וכן להיפך לפי גובה הנהר וגדולתו כן המים שבמקוה הלוך וגדול ובעת השאיבה ששאבו המים שבמקוה שאבו בכלי עץ ונשאר ג' לוגים שאובים כי הכלים לא הי' נקובים ואח"כ חפרו עוד בהמקוה ולאחר כל השתדלות נשאר לערך שמונה צאל וע"ז האריך מע"ל דאם הי' ידוע בבירור שבא מהמעין בודאי כשר בדיעבד כמ"ש הרמ"א סעיף ח' כל שיש טורח גדול אמנם לאשר ספק שמא בא מהנהר וע"ז הביא דברי הרמ"א בסעיף נ"ב דמותר לחפור בצד הנהר ולטבול בה וכ"ש בפיסול ג' לוגין שאובין וע"ז הביא דבשו"ת הח"צ ז"ל ס' מ' חולק ע"ז והאריך מעל' בזה והביא הרבה ספרי אחרונים שלא ראיתי כלל והנה באמת בגליון היו"ד שלי ציינתי דבספר חזון נחום הספרדי במ' מקואות חולק על הח"צ והנה בתשובה כתבתי שהר"ש במס' מקואות פ"א מ"ו הביא תוספתא החופר בצד הים וכו' החופר בצד מעין וכו' והרמב"ם פ"ט ממקואות הג"ד הביא התוספתא הלז והכ"מ שם האריך ואח"כ כתב דהרמב"ם סובר דים הגדול ונהרות כיון שאין דינם כמעיין לענין מי חטאת ה"ה שהם מחולקים גם בזה ע"ש והנה בראשית ההשקפה תמהתי מהא דאמרו בחגיגה דף כ"ב דהא ארעא כולו חלחולי מחלחלי ואפ"ה בעי מ' סאה במקום אחד ופירש"י דמים הנובעין כאן באין מנהר גדול ולמה לא פירש רש"י יותר דאפילו בחופר בצד הנהר ממש לא מועיל והוה כמו מי תמצית שלא פסקו והרי מי תמצית פסול לטבול בו אם אין בו מ"ם סאה וביותר תימה על המרדכי ורמ"א ס' נ"ב הנ"ל ובמרדכי בעצמו דהא דאמרו ארעא חלחולי מחלחלי ובעי מ' סאה היינו כשאין בכל א' מ' סאה ורק שע"י החלחול מפעפע מזה לזה היא דלא מועיל אבל כל שחופר בצד הנהר ואנו רואין את החלחול מועיל והרי בתוספתא הנ"ל מבואר דלא מועיל והוה כמי תמצית וגם על זקיני הח"צ ז"ל ס' מ' שתמה על המרדכי מדברי רש"י תמהני שהי' לו להביא דברי התוס' הנ"ל הן אמת דדברי הכ"מ תמוהים במ"ש דכיון דים הגדול ונהרות אין דינם כמעין לענין מי חטאת ה"ה לענין זה והדבר תמוה דממקום שהביא מפ"ו דפרה ה' יו"ד שם מבואר דדוקא לקידוש מי חטאת היא דנפסלים נהרות אבל לא לענין טבילה והראב"ד חולק גם על הקידוש וע' בכ"מ שם ובפ"ט הי"ב ממקואות ולכל הדברות והאמירות מבואר דנהרות כשרים והו"ל כמעין לענין טבילה ורק לקידוש פסולים וע"כ דברי הכ"מ צ"ע וצ"ל כמ"ש הכ"מ בתירוץ הראשון והשני דנהרות אינו פסול רק משום חשש שמא רבו הנוטפין על הזוחלין וא"כ ממילא עכ"פ למי מקוה כשרים ולתירוץ הראשון ודאי כשר בנהרות ע"ש בכ"מ ומצאתי בתוספות רי"ד שנדפס מחדש בחדושיו לחגיגה שם הקשה דלמה בעי מ' סאה והא המעיין מטהר בכ"ש וע"ש מ"ש בזה ודבריו לכאורה תמוהים לפמ"ש הכ"מ דחיישינן שמא רבו הנוטפין על הזוחלין וצ"ל דהוא ס"ל כמ"ש הכ"מ דאין חילוק בין נהר למעין שוב ראיתי בשו"ת מוהרי"ט בשניות חיו"ד סי' י"ח שהקשה ג"כ קושית התוספ' רי"ד דהא מעין מטהר בכ"ש וע"ש שלבסוף הרגיש בהתוספתא הלז וכתב דבנהרות יש חשש שהן מי תמציות אבל לא הזכיר מדברי הרמב"ם פ"ו מפרה ומפ"ט ממקואות גם לא הזכיר דברי הכ"מ הנ"ל ועכ"פ לפענ"ד דברי המרדכי והרמ"א סי' נ"ב אין לדחות ודברי התוספתא יש לישב כמ"ש הכ"מ בתירוץ הראשון או השני ודברי הש"ס חגיגה כ"ב יש לישב כמ"ש התוס' כנלע"ד לתרץ שוב ראיתי בשו"ת הרא"ש כלל ל"א שהרגיש בהך תוספתא ע"ש מ"ש בזה דלא קאי רק להחילוק שבין מי גבאים למי תמצית ואף שהדברים סתומים עכ"פ יש להמרדכי והרמ"א סמיכות מהש"ס הלז ואין ראי' מהתוס' הלז ואף דהרא"ש לא כתב רק למי מעין אבל הוא הביא כל התוספתא ולא כתב שיש חילוק בין מעין לנהרות ע"כ כתירוץ הראשון של הכ"מ ועכ"פ יהי' איך שיהי' בכאן שיש עוד ספק שאולי בא מהמעין בפ"ע ודאי דאין להחמיר ויש ס"ס ספק שמא מהמעין ואת"ל שהם ממי המקוה שמא כהמרדכי ורמ"א הנ"ל ואף דאינו מתהפך מ"מ יש לצרף הספיקות כיון שהמרדכי בשם ראב"י כ"כ והרמ"א קבעו להלכה והנה מה דמעין מטהר בשאובין ע' שו"ת הרא"ש והרבה פוסקים דקי"ל כן וכבר הארכתי בזה בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' צ"ב וליתר שאת יוכלו לנקות בכלים נקובים וישפכו דם הרבה כשני שעפ ובודאי ישתנה המראה ואף שכבר הי' מים שאובים כשר כמ"ש שם באורך ועכ"פ בספק שמא מי מעין היא בודאי יש להכשיר ואח"כ כשירבו המים מהנהר ישוב לקדמותו וכשר כנלפענ"ד: