שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:רכד
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:224
Open in the reader →1שלום וכ"ט וכוח"ט לש"ב הרב המאוה"ג מעוז ומגדל וכו' מוה' אפרים תאומים אבד"ק קריסנפאלע:
2מכתבו הגיעני זה שבועות שתים ואשר איחרתי עד כה לאשר בעוה"ר כשל כחי ואני יושב בקרית חוצות לשאוף רוח צח ושותה מי מעיין ומי מעיין קשה למעיין ומה גם כי מאוד אני בורח להביא צווארי בעול המחלוקת בזמנינו והמשכיל בעת ההוא ידום. אמנם בבוא אלי מכתבו שנית אמרתי להשיב מפני הכבוד. והנה מעלתו האריך בפלפול רב לפסול השוחט הלז אשר כבר זה רבות בשנים אשר נמנו וגמרו עליו לפסול. ונראה לפענ"ד דבר חדש דכבר נודע קושית הקדמונים במרדכי שאיך האמינו חז"ל לאחד לשחוט שהרי אתחזיק איסורא וקיימ"ל שאין אחד נאמן באיסורין והיפך החזקה. והנה מ"ש המרדכי דוקא סתם אנשים אינם נאמנים אבל כשרים נאמנים אפילו היפך החזקה באמת אנן לא קי"מל כן כמבואר בסימן קכ"ז ביור"ד גם איזה גבול תתן לו ולא ניתן דברי תורה לשיעורין ואני מוסיף להקשות מהא דילפי חז"ל דעד אחד נאמן באיסורין מכהן גדול ביום הכיפורים ואם איתא דיש לחלק בין מוחזק לכשר ובין סתם אנשים מה ראי' מכהן גדול הגדול מאחיו בחכמה וביראה לשאר אנשים אע"כ לאיסורין אין לחלק בזה וכל אנפין שוין. גם מ"ש דבידו לשחוט כהוגן וכל שבידו נאמן והפרמ"ג בפתיחה להלכות שחיטה הקשה א"כ בבהמה של חרש שוטה וקטן ואחד מעיד ששחט כראוי אמאי נאמין לו להוציא מחזקה ואין בידו שהם לא יתנו לו ישחוט בהמות שלהם ופגיעתן רעה. במחכ"ת לא זכיתי להבין דבריו ולא ידעתי במאי מיירי אי החרש שוטה וקטן שחט או אחרים שחטו וצ"ע עכ"פ בנ"ד הנה לכולי עלמא אינו מוחזק לכשר גמור ויצא מגדר סתם שוחטים שמעשיו מכוערים ואף אם נימא שלא נפסול אותו מצד הגב"ע אבל מגדר שוחט סתם יצא וא"כ יקשה איך נאמן נגד החזקה וכאן בודאי אין בידו שהרי רוב הקהל עשו חרם על עצמם ואף א"נ דלא כפמ"ג דזה ל"מ אינו בידו שהרי עכ"פ בידו לשחוט בהמה א' שיתנו לו ולא משל אותו ציבור מ"מ קשה כיון שהוא חשוד עכ"פ משום ממון הקל לעשות דבר מכוער ולהעיד עדות שקר אף שבאמת אינו נפסל שאין עליו ת"ע והוא ב"ד מ"מ הוא רצה שיאמינו לו א"כ הוא חשוד בשביל ממון א"כ איך נאמין לו והלא שתלא טבחא ואומנא מותרין ועומדין הם ומחויבים לשלם כשקלקלו ועיין בח"מ סימן ש"ו דבשכר חייבין אף במומחה מכ"ש בזה דאיתרע חזקתו והאיך נאמין לו על השחיטה שמא יארע איזה קלקול ובשביל ממון יכחש ועיין כעין זה בח"ד סימן קפ"ה ואין לפני שום ספר כעת. ובאמת לפענ"ד היה נראה בישוב קושית הקדמונים הנ"ל דהנה שליש נאמן כב"ת ומטעם דהמנוהו ועיין בפ"י גיטין דף נ"ד דמדמי ע"א באיסורין לשליש שהאמינוהו בשביל שבידו וה"ה עד אחד כל שבידו נאמן. ולפ"ז יש לומר דיש לו דין שליש שהאמינוהו כב"ת ונאמן לענין זה כבי תרי שנאמנים להוציא מחזקה ועיין בתשובת מהרש"דם שקהל שהאמינו לאחד הממונה על הטבחות והבדיקות שנאמן כבי תרי א"כ יש לומר דגם להוציא מחזקה נאמן ולפי זה בנדון דידן דרוב הקהל עשו חרם ע"ז ונחשד בעיניהם דסני שומעניה א"כ עכ"פ נאמנות כבי תרי בודאי אין לו והם אינם רוצים להאמינו ומכ"ש להאמינו כבי תרי וא"כ אף שלא ניחא לפוסלו מצד הדין עכ"פ מגדר נאמנות יצא ושוב אינו נאמן נגד החזקה ואף שיהיה עוד שוחט עמו דמאן מפיס לדעת אם זו הבהמה משוחט זה או מאחר. וע"כ נראה לפענ"ד להכריע דלשחיטת בהמות לא נאמין אותו אבל לשחיטת עופות כיון דהרא"ש ביומא אות ד' כתב בשם הר"מ מרוטענבורג דלנחור עופות אינו רק איסור מדרבנן דאין שחיטה לעוף מן התורה ואף שדבריו תמוהין מאד וחלילה לומר כן דאנן קי"ל דחיה ועוף מן התורה טעון שחיטה. אמנם כיון שנחלקו התוס' בענין בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת אם הוא חזקת שאינה זבוחה או חזקת אמ"ה ועיין בפרמ"ג בפתיחה להלכות שחיטה שהאריך אי שייך חזקת שאינה זבוחה לגבי' עוף והארכתי הרבה בזה במקום אחר עכ"פ לענין עוף קיל יותר מבהמה וגם השחיטה קל יותר משחיטת בהמה א"כ אפשר דלענין עופות לא יצא מגדר נאמנותו ויש להאמין יותר וגם דזה תלוי בבחירת אנשים אם ירצו להאמינו והמאמין יאמין והחדל יחדל א"כ יראה לעשות פשר דבר ששכרו לא יקופח ויקח חלקו מן הזביחה כאחד מזובחי הזבח ולא ישחוט רק עופות כן נראה לפענ"ד: