שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:לד
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:34
Open in the reader →1תחל שנה וברכותיה אל כבוד הרב הה"ג המפורסים וכ' מו"ה שרגא פייבול נ"י אבד"ק יאסס:
2מכתבו הגיעני תמול עם כמה מכתבים ואמרתי לתת לזה משפט הקדומה יען כי הוא לחלוץ האשה ממסגר העיגון וחז"ל שקדו על תקנת עגונה והנה שאלתו באשה חנה בת דוד ליב אשר בעלה בנימן בגד בה זה שנה ויותר וברח למדינת רוסיא ובכ"ח באייר שנת תרכ"ט באה השמועה כי בעלה שחט עצמו בק"ק סקאלי' ונגבה עדות שם שאחד בשמו עזריאל יהודא העיד שהלך לראות האיש הנשחט והכיר אותו בטב"ע במצחו וכל הפנים שזה היא בנימן וקראו בשמו שהי' נקרא לגנאי בנימן סלארק וגם שיש לו שתי אחיות ביאסס וכמה סימנים בגופא רק שהם גרועים וע"ז כתב מע"ל דכמה סי' גרועים נעשים סי' אמצעי עכ"פ וכמ"ש בשו"ת בגדי כהונה וגם מ"ש חוטם ארוך אם הי' ארוך במופלג הוה סי' כמ"ש בש"ת נוב"י מהד"ת ח' אהע"ז סי' ס' והאריך בזה אמנם העיר שכיון שהי' בקטטה שבאה אשתקד לפני מע"ל ליתן לה ג"פ ול"מ ע"א בקטטה כמבואר סי"ז ס' מ"ח וע"ז כתב מע"ל כיון דהקטטה בא ע"י שלא הי' לו לתת לה מזונות א"כ הוה כארגיל היא קטטה וא"כ ל"מ להטעם דחיישינן לבדדמי כבר כתב הכ"מ פי"ג מגירושין בשם הרא"ש דכה"ג ל"ח ואף להטעם דמשקרת כל שלא הוחזקה בשקרות ל"ח כמ"ש הב"ש שם ס"ק קי"ג והנה בדבר הזה יש כמה עקולי ופשורי כמבואר בכמה שו"ת אחרונים וגם בנוב"י האריך בזה ואין הזמן מסכים להאריך בזה ולפע"ד נראה דברים חדשים ואדברה וירוח לי והנה כולם תמהו על שטת הרי"ף דפסק בע"א במלחמה דאם נשאת לא תצא ובע"א בקטטה פסק דתצא ותמהו דמ"ש כיון דע"א במלחמה מועיל דלא משקר ה"ה בקטטה וגם על הרמב"ם תמהו דחידש טעם שמא שכרתו והקשו מנ"ל זאת לחדש ועי' בחידושי הרשב"א ונמוק"י וראשונים ואחרונים תמהו בזה ולפע"ד נראה דהנה בש"ס אמרו אבעיא להו ע"א בקטטה מהו מ"ט דע"א מהימן משום מלתא דעבידי לגלוי לא משקרי וה"ה בזה או טעמא דע"א מהימן משום דדייקא ומינסבא והכא לא דייקא כיון דאית לי' קטטה והנה לעיל אמרו מ"ט דקטטה ר"ח אמר משום דמשקרי ר"ש בר אשי אמר משום דאמרה בדדמי ופי' רש"י כ"מ סכנה שראתה אינה נותנת דעתה לומר שלא מת דהואיל וסנא לי' לא דייקא ולפ"ז דאף דמלתא דעל"ג לא משקרא מ"מ כל דחשבה בדדמי ל"ש דמשקרא דהיא חשבה שאמת כן וכדאמרו בריש דף קט"ו וע"ש תוס' וא"כ גם למ"ד משום מדעל"ג ג"כ מהראוי שלא נאמין לה וצ"ל דהש"ס קאי למ"ד דמשקרי ולפ"ז אם ניחוש לטעם בדדמי ודאי אינו נאמן ע"א וא"כ שפיר פסק הרי"ף דבמלחמה אם נשאת לא תצא משום דשם אין ברור דסנאי' לי' רק אמרינן דזמנין דסנאי לי' ולא דייקא לכך אם נשאת לא תצא אבל בקטטה דודאי סנאי לי' א"כ למ"ד משום דייקא ודאי לא דייק' וגם למ"ד משום מדעל"ג כל שיש לומר דאמרה בדמי וגם העד אומר בדדמי ודאי יש לחוש דלמא אמרה בדדמי ולכך אף אם נשאת תצא וז"ב ובזה מיושב דברי הרמב"ם שחידש טעם שמא שכרתו ותמהו כלם מנ"ל זאת וראיתי בט"ז ס' מ"ח דחידש דבגיטין דף ס"ז אמרו דדיבורא מקרי ואמרה מעשה לא עבדה וכתבו התוס' דדיבור דלא נגמרה המעשה זה מקרי דיבור בעלמא ושייך חשש דשכרתו ולפ"ז אם נימא דע"א מהימן משום דדייקא א"כ לא נגמר הדבור עי"ז והוה כדיבור בעלמא דע"א סמוך שהיא תדוק ע"ש ובאמת אע"פ שדפח"ח ודבר חכמה אמר אבל כבר השגתי ע"ז בכמה תשובות וגם ממקומו הוא מוכח דא"כ בקטטה כל דחיישינן דלא דייקא משום דמסני שוב מהראוי להאמין לע"א דגם העד יחוש לנפשו דלמא מכח שנאה לא תידוק ונמצא שדיבורו לא בא לידי מעשה וא"ל דשוב בלא"ה ע"א לא מהימן כל דלא שייך דייקא דז"א דבאמת אנן קי"ל משום מלתא דעל"ג רק הט"ז חידש דמלתא דעל"ג ל"מ לכתחלה רק בצירוף דייקא ע"ש וא"כ שוב יחוש ע"א דלמא לא דייקא ושוב יבא מכשול על ידו ובאמת גוף דברי הט"ז תמוהים שחידש דמדעל"ג ל"מ לכתחלה רק מכח דייקא דבמלתא דעל"ג מהראוי להאמין טפי דמצינו בכמה מקומות דמדעל"ג מהימן ועי' בשו"ת תשבץ ח"א מסי' ע"ז והנמשך שהאריך בזה מכמה מקומות והארכתי בזה בכמה תשובות אך לפעד"נ דבר חדש דבאמת ל"ח שמא תשכור כל דיכול לבא לידי מעשה כמ"ש התוס' בגיטין שם אך זה דלחוש שמא ישקר לגמרי זה לא אמרינן דודאי לא ישקר וזה אינו חשוד רק בדיבור גרידא אמנם כיון דחיישינן לבדדמי א"כ בכה"ג שנדמה לה שמת וכן לע"א יש לחוש דבכה"ג יש לחוש שמא ע"י שכירות ממון מדמה לו דודאי מת וע"ז יעיד שקר כיון דאינו משקר גמור וזהו שחידש הרמב"ם שמא תשכור עדים וז"ב כשמש ולפ"ז אני אומר דבר חדש דכל שיש סימנים גרועים כל דמעיד בט"ע ועם סימנים גרועים שוב ל"ח בדדמי כמ"ש התוס' ריש האשה שלום ע"ש דף קט"ו ד"ה וקאמרי סימנים ע"ש בתירוץ השני דאף למ"ד סימנים דרבנן ע"י ט"ע מועיל ולפ"ז ה"ה סי' גרועים רבים דהמה כמו סי' אמצעי וא"כ שוב לדידן דק"ל משום מלתא דעל"ג ולא משקר וא"כ שוב ליכא למיחש בדדמי וא"כ כאן שהי' סי' גרועים עם טב"ע ל"ח בדדמי ולמשקרי ל"ח דהא מלתא דעל"ג לא משקר וא"כ נאמן העד אחד אף בקטטה ויש לי להוסיף דענין בדדמי ל"ש רק במחשבה שע"י שנדמה לו כן יתהפך המחשבה אבל לשקר בדיבור זה ל"ח כמ"ש הסמ"ע לענין אוהב ושונא דכשר לעדות ופסול לדיינות דהמחשבה יש לחוש שיתהפך משא"כ המעשה לא ישנה ולכך כל שיש ט"ע אם סימנים תועיל ולפע"ד כמה מעלי' הא שמעתתא שחדשתי בזה יסלח לעיין בזה ויאמין לי כי לא עיינתי בספרים בזה רק מה שעלה על דעתי כתבתי ועכ"פ צריך ב"ד להיות בהתירה כדין מי שניתרת ע"י ע"א דברי הכותב בנחיצה הדו"ש: