שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:לה
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:35
Open in the reader →1שלום וכ"ט אל כבוד הרב וכו' מוה' ישראל מאיר קירשנבוים נ"י מדזיקוב:
2מכתבו הגיעני היום ויאמין לי כ"ת שאין הזמן מסכים אתי להשיב על פלפולים והיום הגיעני דברי ריבות ממדינת רוסיא דרבנן מפלפלים זה לעומת זה והוא הלכה למעשה ועוד כמה ענינים בגט למדינת אמעריקא אמנם עכ"ז אמרתי להשיבו בקצרה והנה מה שהקשה ע"ד רש"י בע"א דס"ח שפירש הך דאמרינן שם גבי שרצים דחידוש הוא בזה"ל דהא מימאס היא ובלאו אזהרה נמי בדילין אינשי מיניה ולמה לי דאזהר רחמנא עלי' הלכך נטל"פ אסור וע"ז הקשה מעל' שהלא לפי מה דאמרינן בבכורות ד"י לענין נבילת בהמה טמאה דרבנן דס"ל אסורי' חשובי' אינה צריכה מחשבה לטו"א מכח זה דאיסורי חשיבי וא"כ קשה אהא דכ' רש"י דלמה לי דאזהר רחמנא עליו כיון דמימאס מאוס ובדילין אינשי מיני' דהלא דאדרבה מכח זה גופא מצריכין האיסור גבי שרצים לענין טו"א שנאמר בי' איסורי חשיבי דלא נבעי מחשבה משום דלולא אזהרה הוי מצריכין מחשבה משום זה גופא דמאוסה הוא ובדילין אינשי מיני' וכעת דכ' התורה האזהרה גבי' שממילא שייך בי' הסברא דאיסורי חשיבי שוב באמת י"ל דא"צ מחשבה וא"ל דהלא בשרצים ל"ב כלל לקבל טו"א משום דבלא"ה מטמאין שהלא באמת בש"ס דכריתות והביאו רש"י בבכורות שם מקשינן זאת אנבילה ומתרצינן דנ"מ הוא לענין צירוף פחות מכזית לפחות מכביצה אוכלין וממילא כ"כ בשרצים יש ג"כ נ"מ זו כיון דטומאת שרץ בעי ג"כ שיעור בכעדשה עכת"ק והאריך בזה הנה ברש"י שם בבכורות מבואר שהענין דאיסורי חשיבי הוא דבשביל דאסרה לישראל משוי לי' אוכל לגבי עכו"ם ומעתה זה שייך דוקא בדבר הראוי לאכילה לישראל ולישראל אינו מאוס בעצם רק דהוי אמרינן דמפני האיסור דאסורה לישראל יתבטל מיני' החשיבות האוכל לגבי' טו"א שממילא נבעי מחשבה ע"ז אמרינן שאדרבה בזה דהתורה אסרה לגבי ישראל משוי' לי' אוכל משום דעכ"פ לגבי עכו"ם הוי אוכל גמור משא"כ שרצים דהן מאוס מעצמו אטו בשביל דאסרה התורה לישראל יהי' חשיב אוכל לגבי עכו"ם דהלא בעצמותן מאוסין הם ואף שבאמת העכו"ם אינם מקפידין אבל לא נחשב אוכל בשביל דאסור לישראל ורק בגוונא שבעצמותו הם אוכלין גמורין אמרינן שפיר שמכח זה דאסרה התורה מחשב עכ"פ אוכל גמור לגבי עכו"ם וכמ"ש רש"י אבל לא בגוונא שמאוסין הן בעצמותן ואוכליהן לאו בר איניש הוא ועיין בש"ס דב"מ דס"א ע"ב דאמרינן שם אלמלא לא העליתי לישראל וכו' אף דלא נפישי אגרייהו טפי מאוסה למיכלינהו והנה מע"ל הביא דברי רש"י שם בסוגיא בד"ב נבילת בהמה טמאה כ' וז"ל שהיא מסתמא לאו לאכילה קיימי דמאוסה ובד"ה נבילת בהמה טמאה כ' בז"ל דסתמא לאכילת עכו"ם דלא מאוסה וא"כ חזינן להדיא דנבילת בהמה טמאה דמאיסה אינו עומדת לאכילה אף לעכו"ם יע"ש בתוס' ועכ"ז מועיל גבי' הסברא דאסירי חשיבי אמנם באמת שהענין המיאוס דבהמה טמאה היא רק לאיזה אנשים אבל אינו בגדר מיאוס כזה שנימא בי' בטלה דעתו של מי האוכל אצל כל אדם בזה שפיר אמרינן הסברא דאיסירי חשיבי דמדאסרה התורה לישראל משוי לי' אוכל לגבי עכו"ם כמ"ש רש"י אף שיש ב"א שמקפידין ומאוסין אצלם משא"כ בשרצים דמימאסן הן לגמרי שאף לולא האיסור שאסרה התורה לא הוי אוכלו שום ישראל וכמ"ש רש"י דמכח זה לא הוי מצרכינן כלל אזהרה מחמת שבלא"ה בדילין מיני' וממילא שכיון שהם בגדר המיאוס כזה שבוודאי שייך גבי' לומר בטלה דעתו אצל כ"א שפיר אמרינן דמאי לן בזה דהתורה אסרה לישראל הלא אטו בשביל זה יתהוה אוכל חשוב דהלא באמת הן מאוסין לגמרי ואין עליהן שם אוכל כלל וכמש"ל וזה פשוט וברור ומה שפלפל בחכמה בדברי השאג"א בסי' צ' הנה אין הזמן מסכים עמדי לפלפל בזה ומהגם שבלא"ה דברי השאג"א תמוהין שם כמ"ש במקו"ח סי' תמ"ח לדחות כל דבריו וע"כ לא רציתי להאריך בזה דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן האבד"ק לבוב והגליל: