שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:שסו
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:366
Open in the reader →1ענין עד אחד בשבועות השותפין שטענו שפטרו בתחלת השותפות:
2נשאלתי אור לי"ד אדר תענית אסתר שנת תרכ"ג מהחריף מוה' בצלאל מקאזווע בשותפין שיש לאחד מהשותפין ע"א שפטרו משותפות אם נאמן העד לפטרו משבועת השותפות. ולכאורה השבתי בפשיטות דודאי יוכל לפטרו דשייך גם כאן הטעם של הרא"ש דהשתא דיכול לחייב שבועה מכ"ש לפטור מהשבועה ואף שיכול להיות שזה השותף אינו מוחזק מכל מקום עכ"פ לא גרע ממה שיכול לחייב שבועה מכ"ש לפטור מהשבועה. מיהו יש לומר דכאן דמתחלת השותפות התנו כן אפשר דהוה כמו שבא לממון דבשלמא כשאירע שנתחייב שבועה והוא עד לפוטרו לא בא על ממון אבל בתחלת השותפות כשפטרו הוה כבא לממון והרי במחוייב שבועה וא"י לשבע משלם דעת הש"ך דא"י לפטור מיהו גם שם חולק הקצה"ח מכ"ש כאן. והנה ראיתי בקצה"ח סי' צ"ג ס"ק ד' דחידש דאם טוען דתנאי היה בינינו שאפטור משבועת השותפין דנאמן וא"צ מיגו ולפ"ז מכ"ש דעד אחד נאמן אמנם בנתיבות כתב בפשיטות דליתא ולא כתב שום טעם ודבריו נראין דאיך אפשר דיהיה נאמן א"כ בטל כל שבועת השותפות וגם אין דרך שיאמין לו בלי שבועה. אמנם זה נראה לי דאף להקצה"ח שנאמן זה דווקא כשתבעו שבועת השותפות בשמא אבל כשטענו אח"כ טענת ברי ודאי אינו נאמן והטעם דיכול לומר כי האמנתיך דוקא על טענת הספק לא היית חשוד בעיני ע"ז אבל על טענת ברי לא האמנתיך וכעין זה כתב הב"ח באהע"ז סי' צ"ח והח"מ ס"ק ה' מביאו וה"ה בזה כנלפענ"ד אבל עד א' ודאי נאמן כשטענו אח"כ בשמא ואינו בא לממון דגם כעת אינו טוען רק שמא אבל בטענת ברי נראה לפענ"ד דהפטור ל"מ דאז לא היה רק על שמא וכמ"ש ודו"ק. איברא דדברי הב"ח תמוהין דהרי פטרה אף מטענת פוגמת שטוען ברי וכמ"ש הח"מ שם להשיג על הב"ח. אך לפענ"ד סברת הב"ח הוא כך דבטענת צררי או אפטרופוס נוכל לומר דלא פטרה רק אז שהיה לו ספק אם תהיה נהנית ותטול צררי אבל לא כשטוען אח"כ ברי אבל בפוגמת שמתחלה פטרה כשתפגום כתובתה והיינו כשהוא יפרע לה יותר והיא תפגום א"כ מתחלה נכנס בזה לפטור אף כשיטעון ברי דבשלמא אפוטרופוס או צררי זה לא יוכל לידע בודאי אבל פוגמת ודאי יהיה טענת ברי ואפ"ה פטרה ע"כ שנכנס בזה ולכך מועיל הפיטור אף כשטוען ברי. ובזה יש לומר דלכך כשמכרה צריכה לשבע משום שיש נ"מ לענין טענת ברי אף שרצה לפטרה היינו כשיגיע לה המעות יוכל לומר דנכנס בזה ועכ"פ יהיה המעות שלה ומגיע לו הפירות עכ"פ אבל כשמכרה ויגיע לאחרים על זה לא נכנס בהפטור ובזה אתי שפיר הכל. ועכ"פ בנדון דידן ודאי דהדבר נכון וכמ"ש וגם הקצה"ח מודה בזה. מיהו גוף דברי הקצה"ח תמוהים כמ"ש וגם דא"כ לאחר שחלקו מהשותפות למה לא יהיה נאמן במגו דתנאי היה בינינו וע"כ הדבר ברור דלתנהו לדברי הקצה"ח וכמ"ש בנתיבות