שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:שעט
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:379
Open in the reader →1להרב המופלג מוה' משה פאקס נ"י דיין ד"ק בוברקא:
2מכתבו הגיעני זה איזה שבועות באשה שראתה שני פעמים דם מחמת תשמיש היינו שבכל פעם בדק בעלה הכתונת שלו והיה עליו דם והורה מעלתו לעשות בדיקה המבואר בסדרי טהרה בדיקת הכיס ואף דהנוב"י אוסר לעשות הבדיקה קודם הוראת הגאון היינו שם דכבר הוחזקה בשלשה פעמים אבל קודם השלשה פעמים ודאי דמותר וכתב שמצא כן בספר ק"ס ועשתה הבדיקה ומצאה רק על הצדדים ויצאה בטהרה רק שנסתפק מעלתו אם צריכה ז' נקיים כמ"ש החוות דעת והגאון מלידא ז"ל או כמ"ש לחם ושמלה שאין לבו נוקפו ושאל חוות דעתי. והנה לא אכחד קושט דברי אמת שבעת הגיע לידי התשובה מאוד חרה אפי איך ערב לבבו לעשות בדיקה כזאת בלי שאלת חכם ובלי התוועדות עכ"פ הרב שבעירו עם איזה לומדים ולא רציתי להשיב ואחרתי עד עתה שכתב להרב מו"ה שרגא פייביל נ"י מדוע לא השבתי לו ואמרתי שלא יאמר כמה הרב קשה אודיעהו מה שראיתי בדבריו הרבה תמיהות. והנה ראש דבריו מ"ש שבכל פעם בדק בעלה כתונת שלו והיה עליו דם הנה בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קכ"ו כתב דכ"ז דווקא כשהכין עד לקנח בו ונמצא על עד שלו אבל אם מצא בכתונת שלו לא הוה רק כשאר כתם והובא בס"ט סי' קפ"ז ס"ק ג' וכאן מצא על הכתונת ואין זה ראיה. אמנם בגוף הדין אני תמה ולפענ"ד קודם השלשה פעמים ודאי לא מועיל בדיקה וטעם הדבר כמ"ש החוות דעת והאחרונים דל"מ לענין ז' נקיים ומטעם דלא הקילו רק לענין שלא תאסר לבעלה כל הימים אבל לא לענין ז' נקיים ע"ש וכמו כן אני אומר לענין זה דדוקא באתחזקה ג"פ דאז תאסר לבעלה ותצטרך גירושין וקשה גירושין אז צריכין לסמוך על הבדיקה אבל לא טרם שנתחזקה א"צ להכניס עצמה בפרצה דחוקה ואף דעל דברי החוות דעת הנ"ל חולק בעל לחם ושמלה אני אומר דאף שהוא כתב שאין לבו נוקפו כלל הנה העיז הרבה נגד גדולים שקטנם עבה ממתנו. והנה הב"י הקשה דאיך מועיל בדיקת השפופרת בבעל הראשון דנימא דאין השפופרת כמו אצבע והרי לא אתחזיק בכל האצבעות והרי אמרינן לא כל האצבעות שוות מכ"ש השפופרת וכתב דלהחמיר לא אמרינן זאת ומטעם דרוב דם אינו בא מחמת תשמיש ע"ש ובשו"ת נוב"י מהד"ק חיו"ד תמה ע"ז דלמה ניקל מחמת זה ולהחמיר לא נימא כזאת. אבל באמת הדבר נכון לפענ"ד דבאמת דם מחמת תשמיש אינו רק משום ווסתות והרי ווסתות אינו רק דרבנן וספק דרבנן לקולא. אמנם עדיין קשה דהא אתחזיק איסורא לגבי בעל ראשון ול"מ ספק דרבנן וצריך לומר דהוה ס"ס ספק שמא מן הצדדים וספק שמא השפופרת דומה לאצבע ובס"ס מקילין אף באתחזק להרבה פוסקים. אך באמת לכאורה קשה הא הוה ס"ס משם אחד דהספק הוא שמא בא מן הצדדים וגם בשפופרת אינה מותרת רק כשנמצא על הצדדים וכמ"ש הנוב"י שם ובס"ט וצ"ל דנ"מ לענין ז' נקיים דאם נימא דמן הצדדים א"צ ז' נקיים אבל מצד הספק שפופרת עכ"פ ז' נקיים בעיא דלענין זה לא סמכינן על השפופרת ודוקא שלא תאסר אשה על בעלה הוא דמקילינן וא"כ שוב ע"כ דז' נקיים צריכה. והנה גוף הס"ס צ"ב דאם נימא דספק מן המקור וא"כ מה מועיל השפופרת הא סוף סוף בא ג"פ מן המקור והוה וסת ואיך יוציא השפופרת מזה. אמנם לפי מה דכתב הש"ך בכללי הס"ס דמתחלה צריכין אנו לדון שמא לא התחיל כלל ריעותא ובכה"ג ל"צ שתהיה מתהפך א"כ יפה כתב הב"י כיון דרוב דם אינו בא מחמת תשמיש ושוב יש כאן ס"ס גמור דמתחלה אנו דנין שמא השפופרת כמו אצבע ורואין אנו שלא בא מן המקור ואת"ל שהשפופרת אינו כמו אצבע שמא מן הצדדים דרוב דמים אינו בא מ"ת ועכ"פ קודם שאתחזיק ודאי אינו נכון לסמוך על הבדיקה. עוד נראה לי דבר חדש דהנה בהא דאמרו ונאמנת אשה לומר דם זה בא מן המכה קשה לי טובא דלמה תהיה נאמנת הא אשה לא עדיפא מע"א והרי עד אחד באתחזיק איסורא אינו נאמן להתיר וא"כ כאן דאתחזק הדם מחמת תשמיש איך תהיה נאמנת. ולכאורה רציתי לומר דלפמ"ש בשו"ת מיימוני הלכות אישות סי' ב' דאם לפי דברי העד לא אתחזיק כלל האיסור שוב נאמן העד דאינו מוציא מחזקה לפי דבריו א"כ כאן דהיא אומרת שיש לה מכה וא"כ לפי דבריה אין כאן חזקה כלל ונאמנת. ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית התוספות בנדה דף ס"ו ד"ה ונאמנת שכתבו לדחות דברי רש"י דגם רבי מודה ברואה דם מחמת תשמיש דבעי ג"פ לאחזוקה ע"ש ולפמ"ש יש לומר דניהו דגם רבי מודה דבעי ג"פ בזה אבל מכל מקום כל שראתה בפעם השלישית שוב החזקה נתגלה למפרע גם בפעם השניה ולפ"ז בכה"ג שבשני פעמים הראשונים לא אמרה שיש לה מכה רק בפעם השלישית שוב לרבי לא תהיה נאמנת דגם לפי דבריה כבר אתחזקה שלשה פעמים והשלישית אינו רק מגלה על השלשה פעמים הראשונים ובכה"ג שוב אינה נאמנת ויש לפקפק ע"ז דאם אמרה שיש לה מכה שוב לא אתחזקה בשלשה פעמים הראשונים וצ"ע עכ"פ מה דנאמנת היא משום דלא הוחזקה לפי דבריה. איברא דלפמ"ש ביו"ד סי' קכ"ז דאם יש צדדים להקל שוב אין האשה נאמנת וגם אם יש לה טורח א"כ אמאי תהיה נאמנת. אך זה אינו דכאן אין לה צדדים וגם אין שום טורח דא"צ בדיקה כלל רק דאמרה דיש לה מכה באותו מקום ודו"ק. ולפ"ז נראה לי דמה דנאמנת בבדיקה לבעלה הראשון לאותן המקילין אף שיש צדדים להקל דהא עדן לא אתחזקה לכל האצבעות ולבעלה השני היא מותרת וצריך לומר כיון דעכ"פ לבעלה הראשון כבר נאסרה לגמרי שוב אין לה צדדים להקל. ובזה נראה לפענ"ד טעם המחמירים לבעלה הראשון משום כיון דצריכה להכניס עד מקום שהשמש דש ויש טורח גדול לא נאמנת ועכ"פ זהו ודאי דוקא באתחזקה אבל טרם שאתחזקה א"כ יש לה עדיין היתר א"כ תוכל לחפש צדדים להקל ואיך תהיה נאמנת והא עדיין לא אתחזקה ויש לחוש שתחפש צדדים ואף אם תמצא בראש דלמא תקנח ותאמר שמן הצדדים בא וגם לא תרצה להעמיק ולהכניס עד מקום שהשמש דש ולכך אינו ראוי להאמינה. ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית אא"ז הח"ץ ז"ל סי' מ"ו שהקשה על מפרשי הטור שהבינו שא"צ האשה לדעת אם מכתה מוציאה דם והרי אף בכתמים הקלים שאל אותה ר"ע אם יכולה להוציא ולגלע שמכתה מוציאה דם. ולפמ"ש א"ש דאדרבה בכתמים הקלים חשש ר"ע שמא תחפש צדדים להקל ולכך הוצרך ר"ע שתאמר שיכולה להגלע ולהוציא דם ואם תתברר שאינה מוציאה דם בשום פעם אז ידע ששקר בימינה אבל בדם נדות ודאי לא תחפש למצוא צדדים כיון שהוא איסור כרת וז"ב לפענ"ד ויש לפרש להיפך מה שראה ר"ע שתלמידים מסתכלים זה בזה היינו לא על מה שהוא מאמין לה רק להיפך על מה שהחמיר עליה כ"כ לדעת שמוציאה דם ובדם נדות מקילין אנו וע"ז אמר שלא אמרו חכמים להחמיר אלא להקל א"כ שוב תוכל לחפש צדדים ועכ"פ לפענ"ד לכתחילה ודאי אינו ראוי להתיר ע"י בדיקת כיס כל שלא אתחזקה אך כיון שכבר יצא הדבר בהיתר ודאי מה שעשה עשה ולא נחטט אחר איסורים ולהחמיר על האשה אבל ז' נקיים ודאי צריכה ולא יסמוך על ספרי הקיצורים דלא פקיע שמייהו ובביתם אין לחם ושמלה דברי רבותינו הראשונים ואחרונים כנלפענ"ד: