שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:שפ
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:380
Open in the reader →1להרב מוה' יוסף יהודה שטראזבורג נ"י דיין דק"ק קאסיב ושאל באשה מיניקת שכמו ששה שבועות שאחר הטלת מ"ר מרגשת כאב ויוצא ממנה כמו מי שריית בשר ובשעת הטלת מ"ר אינה מרגשת שום כאב גם אינה רואה שום מראה אדמומית ופעמים מפסקת יום או יומים שאינה מרגשת שום כאב גם אינה רואה שום מראה אדמומית ובשנה העברה היה לה ג"כ כזה ולא אשתהי הדבר כי אם ערך שמונה ימים וע"ז שאל אם מועיל בדיקת מהרי"ו. והנה תיכף השבתי בקצרה בזה"ל נראה לפענ"ד דבזה מהני בדיקת מהרי"ל ומהרי"ו דבאמת כל החשש דחיישינן באינה מרגשת כאב דלמא בתר דתמו מיא הדור למקור ואייתא דמא והיינו אף בעת הטלת מ"ר והטעם דחיישינן לזה הוא משום דרוב דמים מן המקור ולפ"ז כאן דהיא מניקת והיא בחזקת מסולקת דמים וא"כ אדרבא מהראוי לומר שלא בא מן המקור רק עם מ"ר ולא הדרא למקור. ועוד נראה לפענ"ד דיש לצרף כיון דרוב דמים הבא מן המקור הם דמים ממש וכאן דאינו רק כמו שריית הבשר א"כ ודאי אינו מן המקור ולכך נראה לפענ"ד דיש להקל ע"י בדיקת מהרי"ל ומהרי"ו ע"כ כתבתי אז ובש"ק העבר עיינתי בב"י סי' קצ"א ומצאתי כי מ"ש לסניף היא כקורה שכ"כ הב"י בשם הר"ן בתשובה לענין קרטין כיון דבשעת ווסתה רואה דמים ממש וכאן ראתה כחצץ אדום בודאי אינה רואה מהמקור וכ"כ בשם האגור בשם מהר"י מולין סברא הלז ושמחתי מאוד כי תיכף בראשית ההשקפה אמרתי כזאת. ודרך אגב נתתי עין במ"ש מעלתו בשם הצ"צ סי' צ"ב דל"מ אם מרגשת כאב אחר הטלת מ"ר ודוקא כשמרגשת בשעת הטלת מ"ר ובסדרי טהרה שם חולק עליו ומעלתו מפלפל בזה ולפענ"ד דברי הצ"ץ עיקר דהנה בהא דאמרו מ"ש עומדת דאמרינן מ"ר הדור למקור ואייתי דמא ולכאורה צריך ביאור דהרי מ"ר הם למטה סמוך ליציאתה והנקב שיוצא דם נדות הם בעומק הרבה כמ"ש מהרי"ו סי' ס"ה הובא בד"מ שם ולפ"ז לכאורה הו"ל רוב וקרוב וניהו דרוב וקרוב אזלינן בתר רוב מ"מ כבר נודע מ"ש הנימוק"י בסוגיא דניפול בשם הרמב"ן גבי ענבי דמצנעי דכל שהוא במקומו ממש אמרינן חזקה כאן נמצא כאן היה ואפילו ר"ח מודה דאזלינן בתר קרוב והט"ז סי' רצ"ד גבי ענבי דמצנעי חידש כן מדעתא דנפשיה ולפ"ז כאן שהוא בעת הטלת מ"ר א"כ ראוי לתלות בקרוב שהוא מקומו ממש והיא קושיא גדולה וצ"ל דכאן אזלינן אליבא דר"מ ור"מ חייש למיעוטא אף במקום רוב שעדיף מקרוב מכ"ש בקרוב שהוא משום חזקה דכאן נמצא כאן היה הוא חושש שמא מן הרוב הוא ולכך שפיר הקשה דמ"ש בעומדת דחיישינן שמא הדור מ"ר למקור והיינו משום דהרוב מסייע ולפ"ז לכך ר"י מטהר דר"י לא חייש למיעוטא כמ"ש הר"ן בתשובה הובא ביתה יוסף ובתשובה הקשיתי ע"ז מיבמות דף מ"ז אבל הר"ן כנראה הרגיש בזה דכל דלא שכיח קצת ל"ח ר"י וא"כ לר"י ודאי אזל בתר קרוב וכאן נמצא כן היה ולפ"ז דברי הצ"ץ נכונים דדוקא כשמרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר דאז הוה מקומו ממש אבל לאחר הטלת מ"ר דאז אינו מקומו ממש רק קרוב בלבד שוב רוב וקרוב הולכין בתר רוב וז"ב כשמש. ובזה יש ליישב דברי הר"ח שכתב דעכ"פ משום כתם מטמא ר"י כדאמרו בדף י"ד דר"י אזיל לשיטתו והיינו דבאמת כאן נמצא כאן היה רבא דחידש ורב אשי חולק ע"ז ועיין נימוק"י פרק האשה שלום וכתב דבממון לא קי"ל כאן נמצא כאן היה וא"כ לכך מטמא משום כתם דהוא טומאת ספק כמ"ש רש"י בדף י"ד משום דכנכ"ה אינו דבר ברור ודו"ק היטב: