שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:מב
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:42
Open in the reader →1שלום להרבני המופלג האברך מוה' פישל נ"י פעלדמאן:
2מכתבו הנוכחי הגיעני ש"ק העבר והנה חשתי ולא התמהמתי להשיב יען כי נחוץ הוא לו אשר דרש ע"ד אשר נסתפק הג' מו"ה מאיר ראש משו"ת חת"ס יו"ד סי' קפ"ד באשה אשר נתפייסה להיות לאיש אשר לא ראתה מעולם וספרה ז' ימים כדין תבעה להנשא לאיש וע"ז נסתפק אם לאחר שראתה אותו צריכה למנות ז' נקיים מחדש מטעם כיון דחיישינן לחימוד א"כ לאחר שראתה אותו אפשר שנתעורר חימוד חדש כדאמרי בסוטה דף ח' אין יצר הרע שולט אלא ממה שעיניו רואות והאריך בעל החת"ם סופר בזה ומע' השיג עליו והנה בראשית ההשקפה תמהתי מהא דאמרי כו' האומר רחב רחב מיד ניקרי וראיתי שהתוס' בסנהדרין דף מ"ה הרגישו בזה וכתבו דאמרי שם ביודעה ומכירה אמנם תמה מהא דאמרו בב"ר פכ"ג וידע האדם עוד את אשתו נתוסף לו תאוה על תאוותה לשעבר אם לא היה רואה לא הי' מתאוה ועכשיו בין רואה ובין אינה רואה היא מתאוה ע"ש הרי דמתאוה אף שאינו רואה אמנם לפי מה שכתבו התו' בסוטה ח' ד"ה גמורים לחלק אם רואה אותה פעם אחת אז מתאווה אח"כ אף שאינה רואה אותה א"כ אתי שפיר דבמדרש קאי על אשתו שכבר ראה אותה הוא מתאוה אף לאחר שראה אבל אם לא ראה אותה מקודם עיקר החימוד יש לומר דלאחר שראה אותה וע' בנדה דף כ' ע"ב דאמרו האי דם חימוד הוא ואמרו בעלה הוי בדרך וחמדתו וגם מזה אין ראיה דכל שראתה אותה כבר חמדה אותה גם לאחר מכאן אמנם בגוף הדין הדבר ברור דאין לחוש דכיון דאינה רק גזירה דרבנן לא החמירו כולי האי ולא גזרו רק בעת שתבעה להנשא ולא חלקו להחמיר כל כך שתצטרך לשבעה נקים אחר שראתה אותו וראי' ברורה מהא דאמרו ביומא דף י"ח דרב הוה מכריז מאן הוי ליומא וכן רב נחמן ופריך הש"ס והא אמר רבא תבעה להנשא ונתפייסה צריכה לישב ז' וקיום ומשני דרבנן אודועי הוי מודע לי' ומקדים מקדימי דמשדרא שלוחא וביבמות דף ל"ז פי' רש"י בהדיא ששלחו שלוחם קודם ביאתן ז' ימים ואם איתא מה הועילו חכמים בתקנתן והרי אותן הנשים לא ראו לרבנן מקודם ואינו נראה שכל נשי דרשי' ושכנצים ראו לרבנן מקודם וע"כ דלא חיישינן לזה ואינה צריך ז' נקיים שנית וזה ברור ומה שכתב מע' על מה שכתבתי בהגהותי ליו"ד סימן קצ"ב ליישב שיטת הרא"ש מה שלא מצריך הפסקת טהרה לשמא תראה חיישינן ובאמת חיישינן לשמא תראה ותרגיש כו' מה שכתב שם וע"ז הקשה א"כ לפ"ז קטנה דלאו בת הרגשה תצרך הפסקת טהרה ותהיה חמורה מגדולה הנה לפע"ד סברת הראש דלא חשו חכמים להחמיר בקטנה יותר מגדולה וז"פ ומה שכתב המדרש תלפיות אות בועז שכתב דבועז בו ביום נשאה ומת באותו יום וע"ז הקשה דשם לא שייך לא תירוץ הט"ז ולא סברת החו"ד הנה לפי המדרש הלז מוכרח תירוץ הראשון של הט"ז דאז לא נגזר הגזרה הלז והמדרש תלפיות שכתב מע' שלא ידע היכן הוא הנה בדברי הימים סימן א' ופסוק י"א שם מבואר המדרש הלז ועיין שם ששם מזכיר זאת בשם רבותינו ז"ל: