שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:נ
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:50
Open in the reader →1על דבר אשר נשאלתי בענין התנהגות הישראל עם העבד נכרי אשר יהיה בביתו כי אחרי אשר יתעוללו עלינו ובקשו תואנות לאמור שכך נצטוינו בספרי דתינו להתאכזר עליהם. הנני אגיד את הרשום בכתב אמת מאבי תופשי התורה ומחוקק משנה התורה לנו רבינו משה בן מיימון הידוע ומפורסם גם בין חכמי אומות וכלם יודו ויברכו שמו כתוב בספרי היד הלכות עבדים פ"ח ה"ח מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה האדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומשתה וחכמים הראשונים היו נותנים לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלים ומקדימין מזון העבדים לאכילת עצמן הרי הוא אומר כעיני העבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים לעבדות מסרן הכתוב ולא לבושה ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהם אם אמאס משפט עבדי ואמהתי בריבם עמדי הלא בבטן עושינו עשהו ויכוננו ברחם אחד ושם סובב הולך על עבד נכרי כאשר מפורש שם כל ההלכות עד שם. ובהלכה זו עצמה מפורש שמדבר מעבד נכרי ואחריו נמשכו כל ישרי לב רבינו יעקב בעל הטורים יו"ד הלכות עבדים והב"י בש"ע הלכות עבדים סימן רס"ז סעיף י"ז. ועל דבר אם מותר לנכרית להניק בן ישראל. שנו חכמים בלשון המשנה בע"ז דף כ"ו עכו"ם מניקה בנה של ישראל ובמדרש רבה פרשת שמות סי' כ"ט על פסוק ותאמר אחותה לבת פרעה האלך וקראתי לך אשה מניקת מן העבריות ותינק לך את הילד אמרו שם במדרש למה אמרה מרים מן העבריות וכי אסור לו למשה לינק מחלב המצרית. לא כן תנינן עכו"ם תניק בן ישראל אלא למה אמרו כן לפי שהחזירתו למשה על כל המצריות ופסל את כולן ולמה פסלן אמר הקב"ה הפה שעתיד לדבר עמי תינק דבר טמא ורבינו שמואל יפה ביפה תואר מפרש לא שהחלב מצד עצמו טמא ביותר מעכו"ם טפי מישראלית אלא שמאכילתו דברים טמאים כמו שפירש רש"י בסוטה והיינו הדברים אשר מצד הדת אסורים לנו לאכול ע"ש ומפני כן אם הנכרית בבית ישראל ואוכלת ממאכלי ישראל בודאי כשר הדבר. בדרך כלל כל מקום שנמצא בספר תלמודינו ומפרשים תיבת עכו"ם או גוי לגנאי הכוונה הוא על האומות הקודמים אשר לא שמרו דרכי דתיהם ועשו כל התועבות ולא האמינו בהשגחת אלקית ושכר ועונש לא כן האומות אשר סוככים אנחנו בכנפי אברתם המה מחזיקים בברית אמונה אנשי מדות תרומיות פיריות ויענשו כל עושי עולה טורפי טרף ולא במשפט מגודרים בדרכי דתיהם ואם כי אמונתם רחוקה מאמונתינו בכל זאת חלילה לנו אף לחשוב שמץ חשש גנאי וכבר האריך בזה גאון מובהק מהקדמונים הרב מוהר"ר מאיר בעל המאירי הובאו דבריו בשיטה מקובצת דף קי"ג וז"ל לענין פסק היה המוכס מעובדי אלילים הקדומים שאינם גדורים בדרכי דתם וכו'. ומ"מ באותם הגדורים בדרכי דתם לא נאמר כן אלא אם באו לפנינו לדין אין מעבירין להם את הדין כמלא מחט אלא יקוב הדין את ההר אם לו אם לשכנגדו נמצא שאף עכו"ם שאינם גדורים בדרכי עבודתם שאסור לגוזלם וכו' הא כל שהוא מהעמים הגדורים בדרכי עבודתם ועבדו אלוקות על איזה צד אעפ"י שאמונתם רחוקה מאמונתינו וכו' הרי הם כישראל גמור לדברים האלה אף באבידה ואף בטעות ולכל שאר הדברים בלי שום חילוק ע"כ דבריו ודפח"ח ורבינו הגדול רבינו משה בן מימון ז"ל בפירוש המשניות במסכת כלים פי"ב מ"ז כתב וז"ל וזה אשר ידמו המון האנשים וקצת מהיחידים שזאת ההטעה מותרת עם העכו"ם הוא טעות ודעת בלתי אמיתי אמר השם יתברך בדין קנין במוכר עצמו לעבוד עכו"ם או לעכו"ם עצמו כמו שבא בפירוש וחשב עם קונהו ואמרו רבותינו ז"ל בב"ק דף קי"ג יכול יגלום עליו ת"ל וחשב ידקדק עמו בחשבון והענין יגלום יערים עליו ויטעהו וכו' וכן אינו מותר הבידוי והתחבולה ומיני רמאות ואונאות ועקיפים על העכו"ם אמרו בחולין דף צ"ד אסור לגנוב דעת הבריות אפילו דעת עכו"ם וכ"ש בדבר שיכול לבא לידי חילול השם שזה הוא חטא גדול והגעה לאדם תכונות רעות וכבר יצאנו מכוונתינו הנה אבל נעיר שאין ראוי השמטה ממנו עכ"ל לשון הזהב וכן קבעו הרמב"ם וטור וש"ע הדין למקומותם במושבותם ועיין בבאר הגולה להרב מוהר"ר משה רבקש ז"ל בחו"מ סימן תכ"ה אות ש' שהאריך בזה והביא דברי נועם מהגאון החכם הפילוסיף מוהר"ר אליעזר אשכנזי בעל מעשי ד'. ועתה הנה מבואר בעליל כי אף מה שנמצא איזה שמץ דבר לגנאי בספרינו הוא ג"כ על אומות הקדומות ועם כל זה נצטווינו לדרוש שלומם וטובתם ולהתנהג עמם במדת החסד חנינה וחמלה א"כ איפוא כעת אשר האומות גדורים בדרכי דתם פשיטא ופשיטא שמחוייבין אנחנו לבקש שלומם וטובתם ולהכניע לפניהם כי הם גומלים חסד אתנו ובצל כנפם נחסה: