שואל ומשיב מהדורא תליתאה א:פ
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · Shoel uMeshiv Mahadura III 1:80
Open in the reader →1ד' ישפות שלום אל כבוד הרב הה"ג החריף ובקי המפורסם סופר מהיר וכו' מוה' יצחק איצק נ"י באדענצקייא האבד"ק קערמנער:
2מכתבו הגיעני היום חשתי ולא התמהמהתי להשיבו ולדבר הזה יסלח כי לא השיבותי לו על מכתבו הקודם יען כי אז הייתי טרוד שהעתקתי אהלי חוץ לעיר לשאוף רוח צח ולשתות מי מעיין הקשה למעיין ובבואי הנה לא יכולתי לתת עין ע"ז כי מחוסר ספרים אנכי פה וגם לא אכחד קושט דברי אמת כי לא ראיתי אז דבר אשר יניעני לחזור מדעתי וכעת מלתא מני אזדא וקשה עלי לחפש חיפוש כתבים וע"כ אני מבחוץ ואם מעכ"ת דעתו להתיר ורוצה לסמוך על דעתו כטוב בעיניו יעשה ואני על מקומי עומד לבלי להתיר: וע"ד הקושיא שמביא בשם הגאון חתם סופר. הנה אני ראיתי קושיא זו בספר ככר לאדן מהגאון אזולאי ז"ל והביא קושיא זו מגדולי הספרדיים וגם כתב שבספר עיון יעקב מהמחבר שבות יעקב הקשה ג"כ קושיא זו ולא כתב תירוץ. ולפענ"ד ליישב הקושיא דלפענ"ד נראה דענין מה שמותר לומר לשה"ר על בעלי המחלוקת הוא משום שיוכל עי"ז לבא לתווך השלום שאם יוודע הדבר אולי עי"ז יוכל להשקיט הריב וכענין שלמדו מנתן הנביא שעי"ז שגלה נתן לדוד בשם ד' שיתנבא ששלמה יהיה מלך עי"ז בא הדבר שאדוניהו נס ולא הרבה במחלוקת וא"כ כדי לקיים דבר ד' מצוה עליו לומר לשה"ר על בעלי המחלוקת ועיין בב"ב דף ל"ט ברשב"ם שם דבמחאה לא שייך משום לישנא בישא דמצוה עושה בזה כדי שיזהר בשטרו ע"ש הנה ראינו דכל שאינו מכוון לקנטר ולגנות רק לתכלית מצוה לית בה משום לישנא בישא וה"ה בזה דמה שבא לתכלית טוב מותר לומר לשה"ר לשכך המחלוקת וז"ב. ולפ"ז שם שהגיד השליח שאמרו העיני האנשים ההם תנקר ועיין מהרש"א בח"א שאמר שכונו על משה רבינו וא"כ זה לא מעלה ולא מוריד לגוף ענין המחלוקת ודי היה לו לומר שעודם מחזיקים במחלוקתם ולמה הרבה בגנותם שאמרו העיני האנשים ההם תנקר וכוונו לעיני משה וע"כ משום דכל מאן דמתפקר בשליח ב"ד לא מחזי כלישנא בישא ודוק:
3עוד נ"ל בישוב הקושיא דהנה רש"י פירש דעיני האנשים ההם תנקר קאי על עיני דתן ואבירם אבל הנימוק"י פירש דקאי על עיני משה ובמהרש"א בח"א פירש דהש"ס ע"כ קאי בפירוש הנימוק"י דאל"כ אין כאן משום ל"ב כלל לפירש"י ע"ש ולפ"ז נ"ל דבר נחמד דע"כ לא אמרו דמותר לומר לשה"ר על בעלי מחלוקת רק שיאמר הדברים כמו שאמרם הבעלי מחלוקת אבל כאן כפי שטחת הלשון אין כאן משום לשה"ר רק שהשליח גלה מצפון לבם שכוונו על עיני משה בזה שוב אסור להרבות מחלוקת מה שלא נשמע משטחת הדברים ולכך למדו מזה דשב"ד יכול לפרש הדברים כפי הבנתו ובזה יתיישב מה דק"ל בהא דאמרו דלית משום ל"ב וקשה הא בלא"ה כל מלתא דמתאמרה באפי תלתא לית בי' משום ל"ב ולפמ"ש א"ש דבאמת זה דווקא כשהדברים מבוארים בפשטות כן אבל כאן מה שגלה כוונתם זה לא נתאמרה באפי תלתא דאולי כוונו רק על עיני עצמם לא עיני משה רק ששליח ב"ד הבין ברמיזתם שכוונו על משה זה מחזי כל"ב ולולא דהוה שליח ב"ד לא היו רשאים לומר ודו"ק היטב:
4עוד יש לי דברים רבים בזה אבל טריחא לי מלתא להעתיק. אלה דברי המדבר לכבוד התורה ולומדיה דור"ש באהבה רבה: