שושנת העמקים על שיר השירים א:ג

1לריח שמניך וכו' עד אשר לא נבא אל ביאור הכתובים נערוך מערכת שולחן הויכוח הלז והמצאת ענינו לפני מי יצא מלך ישראל יתברך לווכח עם עמו אשר בחר ואומתו גם היא לפני מי מתרפקת על דודה ואומרת כי הנה הית' המצאתו יתברך כאלו לפני המלך ה' ואחותו רעייתו יתברך נוכח פניהם כל יתר עמים ולכולם בשם בנות ירושלים יקרא כאשר יבא בסייעתא דשמיא בפסוק שחורה וכו' ובהתווכח' עם המלך הקדוש יתברך לפעמים תשיב אמריה למו יתברך ולפעמים גם הוא יתברך ישים פניו לדבר בם כענין השבעתי אתכם בנות ירושלים וכו' ופעם ישיבו גם הם אליו יתברך ופעם אל ישראל עמו כפי בחינת ענין הויכוח. ונבוא אל הענין בשום לב מה המה השמנים האלה והנה המתרגם ורש"י ז"ל הסכימו כי על הנסים ונפלאות נאמר ולפי זה עפ"י דרכנו נאמר כי אומרת כ"י אבי אבי שבשמים אל אקטן בעיניך לקבלני כי ראה גם ראה כי אין כמוני בכל גויי הארץ והלא אנכי טובה לך מכולן כי ע"כ ערבתי אל לבי לשאול נשיקות פיך כי בנו בחרת ואדע כי לא אבוש כי הלא אתה ה' היודע ועד כי לא כנפשות המצריות העבריות כי הלא המצריות לבן בל עמך ובא האות והמופת בעשותך נוראות במצרים אשר שם הראית לדעת כי אתה ה' האלקים ואין עוד וכל זה לא שוה למו כי לא ידעוך עד נס קריעת ים סוף כי רב היה מאד כד"א וידעו מצרים כי אני ה' בהכבדי בפרעה וכו' ואף גם בו לא דבקו בך ולא באו להתגייר מכל לשונות הגוים עם היות שנודע בכל העולם כמאמרם ז"ל על פסוק ויבקעו המים הים לא נאמר וכו' רק שנים מכל המה יתרו ורחב וגם אלה למה שהיה לנפשותם שייכות מה אל הקדושה כנודע מענין נפש הגר הנה כי רחוק אתה מכליותיהם אך לא כאלה חלק יעקב כי הלא יחד כולם מאמינים בני מאמינים וזהו לריח שמניך טובים הם ריח שמני ניסי מצרים אשר הריחו אותם האומו' אצ"ל בריח העשר מכות אשר על ידם לא ידעוך כ"א גם מה שהיה מכללם אותו השמן שבו תורק שמך הוא נס קריעת י"ס שעל ידו תורק ידיעת שמך בעולם מה שבתחלה לא ידעוך בעצם רק בשמים ועל ידה הורק גם בארץ כד"א וידעו מצרים כי אני ה' בהכבדי כו' ע"כ כלומר על נס זה שבו תורק שמך בעולם על נס זה לבדו ב' עלמות בלבד אהבוך הם נשמות יתרו ורחב אך לא שום אומה ולשון וגם אלה למה שהן נשמות נעלמות בקרב המצרים עם היות להן התקרבות מה אל הקדושה באופן כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ שלומי אמונתך:

2והנה המתרגם פי' שמן תורק שמך ושמך קדישא אשתמע בארעא דהוה בחיר ממשח רבותא והנה ע"פ דרכו שעל שמן המשחה ידבר אפשר לנו לומר כמאמרם ז"ל על מה שנאמר בו לדורותיכם שעד לעתיד לבא יהי' עדיין כל השיעור שעשה משה קיים לא יחסר כל בו עם שמשחו ממנו משכן וכליו כהנים ומלכים והוא לספר שבחו של מקום כי הלא זה דרכן של גבורי עולם כי כל מה שיתמידו לעשות גבורות יהי' הולך ונחלש כחם אך הוא יתברך חלילה לו מהדבר הזה כי גם שיפליג לעשות גבורות נסים ונפלאות לא יחלש חלילה וזהו לריח שמניך שהם הניסים וגבורות לריחם שנשאר לנו שעשית במצרים אנו שואלים נשיקות פיך כמאז כי כימי צאתנו ממצרים תראנו נפלאות כי לא זקנת ולא חסרת כח חלילה כמאמר' ז"ל שאמר המן או דומה לו כי הלא אתה ה' לא שנית ע"י עשותך גבורות בארץ כי הנה שמן תורק על ראשי מלכים היא שמן המשחה שלא יחסר ממנו כן הוא שמך ותהלתך ע"כ עלמות הם נפשות עמך ישראל אהבוך עלמות היכל מלכו של עולם לא כן היו המצרים כמאמרם ז"ל שהיו אומריה אלהיהן של אלו שעשה נסים במצרים כבר הוא זקן וכו' ומה גם בלישנא בישא דהמן לאחשורוש ורבים כמוהו כלומר וא"כ איפה ראה אלהינו והביטה מה בין עמך ישראל אשר ידעוך והשקיפה ממעון קדשך ועשה ככל נפלאתיך ושובה אלינו וינשקנו מנשיקות פיך ולא לנצח תשכחנו כי אין כמונו בכל גויי הארץ: