שושנת העמקים על שיר השירים ג:ט

1אפריון עשה לו כו'. הלא אמרתי כי היו אז ישראל מטתו שלשלמה מרכבה אליו יתברך וש"ת א"כ איפה למה זה צויתי לעשות משכן לשכן שמי שם והלא טוב טוב הוא יהיה משכנך בהם מבאהל ומשכן ותהי נא עמהם כאשר היית עם אבות' אברהם יצחק ויעקב כי הן הם היו המרכב' בלי משכן הנני מודיעכם כי כן הוא כ"א אפריון עשה לו המלך שלמה שהוא המשכן לשכן שמו בו לא מהאהל עשה עיקר רק מעצי הלבנון הן נשמות ישראל צדיקים שבדור ההוא שהן נצרי מטעות העולם העליון המתייחס אל הלבניות בעצם וע"כ נקרא לבנון על אור קדושתו העליונה מאד שמשם יצאו נשמות' וכן דרשו ז"ל בפסוק ישבעו עצי ה' על אורות שבג"ע על פסוק ויטע ה' גן בעדן וכו' והוא כענין ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כי לא נאמר בתוכו כלומר ועשו מקדש הוא המשכן אך דעו כי ושכנתי בתוכם של ישראל עצמן שהם יהיו המשכן באמת והשראת השכינה לא היתה על כל הצדיקים בשוה כי יש יתייחסו לעמודים ויש לריפוד שעל העמודים ויש למעלה מהן המתייחסים למרכבה ומטה שעל הריפוד והוא כי ג' הדרגות הם צדיק חסיד ישר כי גם שעל אלה מדרגה רביעית היא נאמן לא תחשב כי איה הוא כי לא נאמר רק על מרע"ה כנודע מרז"ל והנה זה דרכו יתברך בהשרות שכינתו על חלקי הצדיקים שבדור כי אשר המה צדיקים שהיא המדרגה התחתונה שנמשלים לעמודים כד"א וצדיק יסוד עולם עשה כסף שמתנהג בהם ברחמים ככסף רפידתו שלמעלה מהם עליהם הם החסידים שמתנהג עמהם בדין אך לא בגוון אודם שהוא דין קשה רק דין רפה כזהב אך אשר הן מרכב' בעצם אליו יתברך הם ישרים הרואים את הפנים כד"א ישבו ישרים את פניך מדקדק עמהם כחוט השערה בדין קשה מתייחס לאודם וזהו מרכבו ארגמן וש"ת א"כ תוכיותו של משכן למה זה נעשה כי גם שנאמר שאגבן שורה גם במשכן הלא באנשים היה די כאשר באבות לז"א תוכו רצוף אהבה כו' והוא מאמרם ז"ל כי כונת המשכן היתה למען ידעו הגוים שלא געל הוא יתברך בעמו ישראל על מעשה העגל וזה אחשוב יאמר פה תוכו של משכן הוא הורא' רצפה אהבה בינו יתברך ובין בני ישראל מפאת בנות ירושלים שהם המצריי' כמפו' למעלה שארז"ל שהיו אומרים אחר מעשה העגל שהוא יתברך נהפך להם לאויב לא ירצם עוד ע"כ להורות להם כי לא כן הוא כי לא עזב ה' את עמו צוה לעשות המשכן וזהו מבנות ירושלים שהן האומות ושיעור הענין תוכו רצוף רצפה שיכוו בה בנות ירושלים באהבת ה' את ישראל על יד השראת שכינתו בתוכם: