שושנת העמקים על שיר השירים ד:י
שושנת העמקים על שיר השירים · Shoshanat HaAmakim on Song of Songs 4:10
Open in the reader →1מה יפו דודיך וכו' אמר מה יפו שתי דודיך אלה של דם פסח ודם מילה הנזכר לעשותך באחד אחותי ובשניה כלה מקושטת כמדובר למעלה יאמר מה טיבו וכו' יובן במה שידענו מספר הזוהר שהיין משל אל הנאמר בקולות והשמן אל הנאמר בחשאי ובשתיקה ואמר כלל גדול בעבודת הבורא יתברך והוא כי יותר חפץ בפנימיות טוב הכינה באהבה מן המעש' או דיבו' וזהו הנה גדול כשרונך כי הלא מה טובו דודיך שחיבבתני בפנימיותך מקיל דבריך וזהו מיין כי יותר חיבבתני בלבך ממה שהיית מגלה בדברותיך וזה הוא המגלים חיבת לבם וגם אותם שלא היו מגלים בפיה' טוב רצונם במצות רק עושי' אותם בחשאי המתייחסים לשמנים ולא ליין לא מבלי גלותם בפה נאמר כי לבם לא נכון היה כי אם וריח שמניך היה ריח ניחוח לפני מכל בשמים:
2או יאמר לבבתני וכו' מה יפו דודיך וכו' שכוונו ענין מאמר' ז"ל על ופרעה הקריב כו' משל למלך שראה בתולה בת אהוביו ביד לסטים ובקש להשיאה לעצמו ופדאה מידם ואחר שפדאה הי' לה רפיון בדבקות עמו והוא רצה שהיא תתחיל לידבק לו והיא לא היתה עושה כן מה עשה השיס עליה את הלסטים אז צעקה אל המלך והתקרבה אליו אז המלך הטיב לה ויקחה לו לאשה כך המלך זה הקב"ה ראה את כנסת ישראל בת אהוביו ביד מצרים ובקש לקחתה לו לעם והוא יהיה לה לאלהים על יד חופת נישואי הר סיני ופדאם ובקש אחרי כן שנתחיל אנחנו לידבק בו ולא היינו עושים אז השיס עלינו את פרעה וחילו וכשפרעה הקריב אז ויצעקו בני ישראל ודבקו בו וגם ויאמינו בה' וכו' ויקח אותנו וקרבנו לפני הר סיני והוא כחתן היוצא לקראת כלה וזה יאמר לבבתני וכו' לומר הנה מצד מציאותך שהוא מהיותך בת אהובי הקנית בי שתי לבבות כלומר שתי מחשבות אח' כי תחת היותך זרה לי עובדת ע"ג תהיי אחותי דבקה בי כי תכפור בע"א ומחשבה שנית והוא שתהיי לי כלה שאשיאך לי כחתן הנושא את הכלה כן תהיי' לי לעם ואני לכם לאלהים ופירש מה שלבבתינו להיות אחותי ולהיות כלה הוא היות אחותי באחד מעיניך כי שתי עינים היו ליך להביט אלי הם דם פסח ודם מילה כמאמר' ז"ל ששני הדמים הם שתי עינים כנ"ל ובאחד שמהן נעשית אחותי והוא דם פסח כי בו משכת ידיך מהע"א וכפרת בהן בשחיטת הטלה שהיית עובד ומה שתהיו לי כלה בא' ענק מצורוניך שהוא דם מילה שנעשית על יד משה שהוא מיוחד ענק מצורוניך כמאמר רז"ל כי משה מל אותו וקראן ענק מצורוניך להיותו כענק של מרגלית בצוארי כל ישראל הוא משה כי כל מרגליות התורה בו להתקשט ולהתפא' בו כל ישראל כל ת"ח שבכל דור ודור כי ממנו הכל שכול' תלמידיו ותלמידו תלמידיו וזהו באחד ענק כי לענק מרגליות יחשב בצורוניך:
3או שעור הכתוב לבבתני על שתי המחשבות אחת שתהיו אחותי והשניה שתהיו כלה שאשיאך ובמה נשלמו השתי מחשבות בא' מעיניך הוא המיוחד שבשתי עיניך הוא דם מילה וכל זה שחשקתי תהיו לי כלה הוא בשביל אחד שהוא ענק מצורניך והוא חיות ישראל כצואר שחיות האדם בו תלוי בשלשה האבות שהם לנו כג' צוארי' ובחיר שבאבות הוא יעקב שמטתו שלמה שהוא כענק שבו מרגליות רבות כן תלויי' בו י"ב צדיקי' והוא מכלל הצוארים וזה באחד ענק מצורוניך והוא מאמרם ז"ל שחשק להשיאה לו להיותה בת אהוביו שהעיקר הוא להיותה בני יעקב ושמא תאמרי א"כ איפה אחר עשיתני דם פסח ודם מילה איך היינו ביד פרעה כי פרעה הקרי' כו' עד אשר צעקנו עוד אליך האם לא טובו בעיניך מה שנעשינו לך אחות וכלה לא כן הוא כי הלא מה טובו דודיך אחותי כלה כי שתי אלה עשית בחבה בעת עשייתם דם פסח ודם מילה אך לא בעצם כי התרפית מיד אך מה טובו דודיך בעצם כי חזרת ודבקת בי הוא מיין שהוא מפאת הקולות שהיין משל אליהם שהוא ע"י מה שויצעקו בני ישראל אל ה' שאז נדבקו בה' אחר שהשסתי בהם את הלסטים ויאמינו בו עי"כ ונכנסו עד חוטמם בים אך יותר מזה היה ריח שמניך כו' והוא כי כל ישראל גם כי נכנסו בים יותר יש להחזיק טובה לבנימין ונחשון וסיעתו שארז"ל ששבט בנימין הקדים ונכנס כשראה נחשון בן עמינדב וגדולי יהודה לבשו קנאה וירגמו את בנימין עד שיצאו ונכנסו הם עד שהיו המים עד חוטמם ואמר נחשון הושיענו אלהים כי באו מים עד נפש הה"ד שם בנימין צעיר רודם אל תקרי רודם אלא רד ים כו' והנה שני אלה בנימין ויהודה ומה גם נחשון זכו לימשח בשמן המשחה למלוך בישראל כאשר כתבנו בביאור תלים מהכרח הכתובים שע"י זכות זה זכה למלוכה שעל יד מה שהיתה יהודה זכה שיהיו ישראל ממשלותיו וכן יתכן בבנימין שעי"כ הקדים להמליך את שאול מבנימין קודם ליהוד' זולת ענין עמלק שהיה נאות לו כנודע כלל הדברים כי גם שכל ישראל גדלה האמנת' ונכנסו בים בנימין ויהודה גברו באחיה' שהקדימו והנה הנם שורשי הענפים שנמשחו למלכים שאול ודוד נמצא שהיה אז ריח השמנים העתידים והם קדשו את ה' ביותר ועליהם אמר וריח שמניך הם העתידים לימשח בשני שמנים שאול בשמן אפרסמון שבפך ודוד בשמן המשחה שבקרן ועלה ריחם לפני מכל בשמים הם יתר ישראל שיותר החשבתי ריח השמנים הם בנימין ויהודה מכל יתר השבטים גם שגם הם בשמי' מעלים ריח קדשם את ה' שהם ג"כ קדשו שם שמי' ועלה ריח צדקתם לפני: