שושנת העמקים על שיר השירים ד:ט

1לבבתני אחותי כו'. ארז"ל אמר הקב"ה לב אחד הי' לכם במצרים ונתתם לי שתי לבבות לבבתני באחד מעיניך בדם פסח ודם מילה באחד ענק מצרוניך זה משה המיוחד והגבור שבשבטיך ע"כ. וראוי לשית לב מה ראה בכתוב לדרוש כך. ועוד מי שאין לי אלא לב אחד איך יתן שנים וגם היכן נתנו השנים. ועוד אומרו באחד מעיניך דם פסח ודם מילה א"כ איך קראם הכתוב אחד ומה ענין משה בדבר ולמה קראו גבור ומיוחד. אמנם הנה הרשע והכשרון הם שתים שהן ארבע והוא כי הרשע או עו"ג אם יעשה חלילה בכל לב כי את ה' השליך אחרי גיוו שהוא תכלית הרשע ההוא אין לו שום לב כי גם יצרו הטוב משועבד לרע אך העובד ע"ג כישראל במצרים ולבם עם ה' כענין אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש וכו' שידבר על בני הגלות שהעבידום ע"ג והנה היה שלא מלבם וזהו אם שכחנו שם אלהינו כאשר ונפרוש כפינו לאל זר הלא אלהים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות לב והנה העושה כן לב אחד יש לו כי יצרו הטוב לא נאבד כי מרגיש הוא וקיים עם ה' אך לא נאמר שאותו הלב נתן לה' כי לא נתנו עדיין לה' שלא פעל בו דבר בקום עשה רק שיש לו במציאו' לב אחד ובעוש' טוב בפועל יש שתי חלוקות אחד המתחיל לעשות מצות אך עדיין אין יצרו הרע נכנע ובטל ומשועבד לה' לגמרי ההוא יתייחס למי שנתן לב אחד לה' הוא היצר הטוב אמנם מי שהכניע היצר הרע ג"כ שגם הוא כמשועבד לה' עליו יצדק לומר שגם את היצר הרע נתן לה' כאברהם שנאמר ומצאת את לבבו נאמן לפניך ואמרו בירושלמי ששני יצריו מצא נאמני' לה' והוא מאומרו לבבו ולא נאמר לבו:

2ונבא אל הבאור הוקשה לו בכתוב איך עושה פועל משם וגם אומר לבבתני בשני בית"ין ע"כ פירש ואמר לב אחד היה לכם במצרים שהוא שהיו עובדי ע"ג אך לא מלבם כי לבם שלם עם ה' היה נמצא שהיה להם לב אחד הוא היצר הטוב אך לא נתנוהו לה' וזהו היה לכם ואחרי כן עליתם עד קצה האחרון ונתת' לי שני לבבות והוא כי דם פסח ודם מילה הם ב' עינים שבשתיהן הביטו אל האלהים והנה בתחלה בשחטם הפסח שהחילו במצות נתנו לב א' הוא היצ"ט אך לא השני' כי גם כי גדולה היתה שכמעט מסרו עצמם פן יתקוממו המצריים להורגם בתופסם ושחטם את אלהיהם עם כל זה עדיין לא נכנע יצרם הרע בעצם לשמו' עד דם מיל' וזהו לבבתני באחד וכו' שמה שנתת לי השני לבבו' לא היה בכל אח' מהשתי עינים כי אם באחד מהן בלבד ומה העינים שבאחד מהם ליבבו את הקב"ה דם פסח ודם מילה כי בשתי עינים אלו היחלו להביט אל האלהים משא"כ עד היום ההוא ובאיזה משתי עינים אנו היו נתונים לה שתי הלבבות לז"א באחד ענק כו' זה משה כו' והוא כמ"ש ז"ל בפסוק הנה מטתי ובפסוק עד שהמלך מי מלך במצרים רבי ברכיה אומר משה מוהל אהרן פורע וכו' וזהו באחד ענק וכו' ושיעו' הכתוב לפי זה באיזו אחד מהשתי עיניך נתת לי השתי לבבות הוא באחרון שהוא באותו שנעשה על יד ענק אחד הוא משה שנקרא ענק על שם גבורתו למול את כל ישראל לבדו ומיוחד כאשר הענק מיוחד בין שאר העם שהוא ברית מילה כי בדם מילה זכו ונתנו השתי לבבות ואמר שבשבטיך על צורוניך שבהם תלויים חיי עולם בצואר כי אלמלא ישראל אין עולם נמצאו השבטים כי"ב צוארי החיות. ולפי דרכנו נאמר קרוב אל ענינם והוא כי הנה במכילתא חלקו רז"ל על איזה זכות נגאלו י"א על דם פסח ודם מילה ור"א הקפר אמר על ד' מדות שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ולא נחשדו על לשון הרע ולא על העריות והנה למעלה לתת סיבה אל הגאול' הזכיר הד' כמפו' מאומרו שיניך כעדר שני צדיקי' כמשה ואהרן ושע"י כן אומר הוא ית' לגאלן ואמר אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי אמר הנה עוד שתי זכיות גדולות היו בך שהם דם פסח ודם מילה וז"א לבבתני וכו' לומר בשתי לבבות שנתת לי באחת נעשית אחותי ובשנית נעשית מקושטת ככלה ופירש אותם מיד ואמר האחד הוא באחד מעיניך שהוא באחד מהדברים המיוחדים לעיניך והוא כי למעלה אמרנו על עיניך יונים שאשר היו עיני העדה בעגל היה כיונים שלא חטאו בעגל כיונים שלא ימירו בת זוגן נמצא שדבר מיוחד לנקראים עיני ישראל הוא התרחק מע"ג כן בענין זה נתנו ישראל במצרים לב אחד להקב"ה במצוה שהתרחקו בה מע"א היא שחיטת הפסח כמ"ש משכו ידיכם מע"א וקחו לכם צאן וכו' כי את הטלה שהיו עובדים קשרו בכרעי המטה ושחטוהו ובזה נעשית אחותי שנפרדת מהטומא' והלב השני שבו נתקשטו בעדי ככלה הוא באחד ענק מצורוניך היא ברית מילה והענין כי הלוים הנקראי' צוארים כאמור למעל' על כמגדל דוד צוארך על ששירותם את ה' הוא שירם וזמרם תלוי בצואר הנה היו להם במצרים שתי ענקי מרגליות אחד תורה הכוללת מרגליות אין מספר כמאמר ז"ל שעמרם היה ראש ישיב'. שני מילה שבה י"ג בריתו' שנכרתו בה לאברהם כמאמרם ז"ל על פסוק הנאמר על הלויים כי שמרו אמרתך זו תורה ובריתך זו מילה אמר כי באחד ענק משני ענקים של לוים הנקראים צורוניך היא ענק ברית מילה בה נתח שתי הלבבות וזה באחד ענק וכו':