שושנת העמקים על שיר השירים ז:ה

1צוארך כמגדל כו' עוד יש לך זכות הצדיקי' הגדולים סובלי יסורין להגן על הדור כר"א בר"ש ורבי' הק' שכשנתבשר ר' חייא ברפואת רבי אומר אוי לכם מעוברות שבא"י שכל ימי ייסורי רבי לא הפילה אשה ולא היתה עצירת גשמים ולהם יכנה בצואר למה שהם מרימי עול עון הדור כצואר המיוחד לעול ואמר שהוא כמגדל השן והוא בהזכיר מאמרם ז"ל אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ואם בא להקפיד מתורתך תלמדנו ומה אם שן עבדו וכו' יפיל לחפשי ישלחנו מי שייסורין על כל גופו לא כ"ש שיהיה חפשי מגיהנם וזה יאמר פה כי מי שהוא צוארך סובל עול יסורין הוא כמגדל השן כי כמגדל וכחוזק שיש לשן שע"י הפלת הרב את השן עבדו יצא העבד לחירות כן ע"י תפלת והכנעת איש צדיק מאישי ישראל יצאו כל ישראל לחירות משעבוד איזו צרה המעותדת לבא כי כל יחידי ישראל הם לאחדים כאברי הגוף ע"ד אומרם ז"ל על פסוק אשרי הגבר אשר תיסרנו יה כו' א"ת תלמדני אלא תלמדנו שמן התורה תלמוד ק"ו משן ועין כו' גם יש לך זכות המשפט שע"י המשפט העולם מתקיים וההפך במהפכו והוא כי בהיות המשפט כראוי מתקיים כל מה שיגזרו על הנידון מן השמים כי כל מה שיצא משפטו בב"ד של מעלה הוא היוצא בב"ד של מטה בהיות המשפט על הדין ועל האמת ונמצא העולם מתנהג ע"פ בית דינו יתברך כי אלהים נצב בעדת הדיינים והוא מעיר לעזור יתברר האמת באופן יוסכם למטה הסכמת ב"ד של מעלה משא"כ לוקחי שוחד ומטים משפט שמהפכים משפטו יתברך ומקלקלים סדר משפטו ודינו יתברך שאם גזר על איש חיים וימיתוהו שלא כדין מאבדים העולם וההיקש בממון מי שגזר עליו הוא יתברך ריוח מאה מנה ונותנים לו ויבאו ב"ד ויטלו ממנו כלם או מקצתם ויתנו לבעל דינו שלא כדין הם מקלקלים העולם מש"כ עושי משפט כראוי שהוא יתברך יהיה אתם כי יהים דינם למטה מכוון אל העליון וזה יאמר עיניך הם עיני העדה כד"א ונעלם מעיני העדה ואם מעיני העדה נעשתה בשגגה הם גדולי ישראל סנהדריהם ודייניהם ואמר דייניך הם ברכות בחשבון מה הברכות כל המים אשר בהם הנראים לעיני' הם אשר היו למעלה כן עיניך משפטיהם ודיניהם הם עצמם אשר היו למעלה והמשפט עצמו אשר נעשה בשמים הוא הנעשה על הארץ ואל יעלה על רוחך כי לא יהיה זה רק בסנהדרי גדולה או קטנה אך לא בב"ד של שלשה כי לא יושפע בהם בכוון מה שבב"ד העליון לז"א בחשבון לומר צא וחשוב מלת ברכות וע"פ החשבון לבך תשית לדעתי אשר כיונתי אם לסנהדרין או גם לג' דיינים והוא כי ברכות עולה תרכ"ח ותיבת דייני ישראל עולה תרכ"ה ושלשה שהם הדיינים משלים לתרכ"ח וזהו בחשבון כי הם ג' דייני ישראל כמנין ברכות כמדובר כי גם על ג' דיינים אמרתי ופן תאמר בלבבך הלא כמה פעמים יפול מחלוקת בין הדיינים מהם פוטרים ומהם מחייבים מי יודע איזה כת מהם הוא אשר אלהי' הופיע עליהם שפע כיוון הדין העליון איזה כת מהם מוכן יותר לפניו ית' לכוין אל הדין העליון אל תחוש כי הלא מה שאמרתי שהוא ברכות מכוון אל מה שלמעלה היא בשער בת רבים הוא שער הזקנים הוא ב"ד כי מה שהוא בת רבים כלומר הבת של הרבים הוא ע"פ הרוב ומלת בת כמו בת עמי בת בבל גדוד בת אדום שהוא כאו' עדת עמי עדת בבל וכיוצא כן יאמר בשער שהוא ב"ד מה שהו' בת רבים היא עדת הרבים אם מזכי' או מחייבי' מה שהוא דעת הרוב הוא הדבר אשר יצא מה' והיה משפטו ודינו בשמים ממעל וש"ת ואיך יתכן והדין הוא כ"א יחד כלם כל הב"ד של מטה יפתחו לחובה יאמר על הנדון שהוא חייב מיתה קי"ל שהוא פטור דבעינן עדה שופטת ועדה מצלת ואיך יתכן שמה שאנו רואין אותו בפנינו שהוא חייב בדין שע"כ כלם פתחו בחובה שלא תהיה החובה המשפט האמתי למעלה וא"כ איך בפטור אותו לא יצא משפ' מעוקל כי הלא דע איפה כי מה שאתה פוטר מפני כך הוא הדין העליון באמת כי הנה אפך ורוגזך שהעינים הנז' הוא הב"ד מתמלאים אף ומחייבי' את הנידון הוא כמגדל הלבנון הוא כמגדל הלבניות וזכות ורחמים כמגדל האמתי העליון כאשר האף הנז' הוא צופה פני דמשק כלומר כאשר כל הב"ד צופה ומביט לחובה שהוא לעומת פני דמשק הוא חובה כד"א עד חובה אשר משמאל לדמשק ושעור הכתוב אפך ורוגזך בחייבך הנדון הוא לו לרחמים כמגדל הלבנון העליון שמשם הוא לו הלובן וזכות כאשר הבית דין הי' כלו צופה פני דמשק הוא חובה כלו' שפתחו כלם לחובה: