שושנת העמקים על שיר השירים ז:ו

1ראשך עליך כו'. לבא אל הענין נזכירה מאמרז"ל בגמרא ריב"ל אשכחיה לאליהו דהוה יתיב אפתחא דמערתא דרשב"י ז"ל א"ל אימת אתי משיח א"ל זיל שייליה לדידי' א"ל והיכ' יתיב א"ל אפתחא דרומי כו' א"ל ואימת אתי מר א"ל היום למחר אשכחיה לאליהו א"ל חזיתיה א"ל אין כו' ועוד א"ל לאימת אתי מר וא"ל היום א"ל היום אם בקולו תשמעו ע"כ. והנה באו' שהוא אפתחא דרומי פרש"י ז"ל שהוא בשמים נגד פתח רומי ועדין הלא כמו זר נחשב למה לא בחר להסתופף בשמים לעומת ערי א"י ולא לעומת רומי שבח"ל. ועוד כי הלא ריב"ל מא"י היה כי שם ביתו וללכת עד עיר רומי היה צריך ימים רבים ואיך יאמר למחר אשכחיה לאליהו כו' שיורה כי ביום א' הלך עד שם ולמחר סיפר את אשר קרהו עמו. אך הנה זה יובן במאמרז"ל כי מערה אחת היתה בין צפורי שהיה בו רבי לרומי שהיה בו דר אנטונינוס והיה הולך ללמוד עם רבי בכל יום ויום ובכל לילה כמפורש בגמרא והיעלה על לב כי מכרך גדול של רומי עד צפורי היתה מערה מפולשת והוא מהלך כמה חדשים והים הגדול בינתים ושהיה הולך ושב בכל לילה אך הנה בעינינו ראינו עוד היום קרוב לצפורי עיר ששמה רומי ושם היה מושב אנטונינוס ויסב את שמה רומי כשם עיר מלכותו והיא בקרב א"י הארץ הקדושה ועליה אמר כי המשיח כנגד פתחה של רומי על השמים כבודו ושם דבר עם ריב"ל:

2עוד למדנו מהמאמר הנזכר כי נכון ומזומן הוא משיח צדקנו לבא כפרי המבושל לילקט כאומרו היום אם בקולו תשמעו כי אשמותינו מפאת עצמנו הם המעכבים ובהם היא תלוי עד יוסרו חבל אשמותינו ויבא אלינו כי מצד עצמו מוכן ומזומן הוא כמדובר ובזה בא נבא אל הענין הכתוב והוא אמרת אלוה צרופה באמת באמור הנה אמרתי לך כי לא יחסרון ממך הכנות להעזר לשוב ולמהר את הקץ אל יעלה על רוחך שיש עיכוב מצד מלכך הוא מלך המשיח שלא נולד עדיין או שלא הוכן עד עת קץ כי הלא ראשך שהוא ראש לך הוא עליך כבר בשמים וכמאמר רש"י ז"ל על אומרם בגמרא דיתיב אפתחא דרומי שהוא בשמים נגד פתח רומי וז"א עליך שהוא עליך בא"י כי אינה כרך גדול של רומי כ"א רומי הקרובה לצפורי שמשם היה הולך אנטונינוס מרומי שקראה בשם ראש הממלכה עד צפורי דרך מערה ללמוד תורה מרבי כמדובר וז"א עליך לומר מי שהוא ראשך מוכן הוא כי כבר הוא עליך מייחל בכל עת לבא לך והוא ממולא מכל מיני שפע עליון ואין עיכוב מצדו כי הוא כשבולת חטה שכבר נתבשלה כל צרכה ובכל עת הוא זמן לקיטתה וזהו ככרמל כד"א גרש כרמל שהוא כר מלא כמאמרז"ל ודלת ראשך הוא ציצי' שער של ראשך הוא שער מלכך הנקרא ראשך שהוא משל אל חוטי וחבלי אשמותיך הנעשים כשערות שבהם נאחז ונתלה מלבא אלינו שהם חוטי צינורות דין כנרמז בשער הלויים בס' הזוהר הן אמת שהוא כארגמן אדומים כשנים הם חבלי אשמותינו המושכים ומעכבים אותו מלבא וע"כ קראו דלת כי נדלה בה מעל הארץ כד"א הדלה עליה את הגפן שהוא כאחוז ותפוס למעלה בציצית שערו מעוכב מלרדת אל תתייאש על זה כי הלא הוא מלך אסור ברהטים לומר הנה מעתה כבר הוא מלך אשר הומלך עליך לבא לך אלא שבשער הנזכר הוא אסור ברהטים והוא כי נשא המשל אל מלך שהוא קשור בחבלים דקים בשער באמבטיאות של מים שבהמלאות האמבטיאות ויפוצו מימיהם חוצה ישורו החבלים וימותו ויותר המלך ממאסריו ויבא אל היכלו כן המלך המשיח הוא אסור וקשור ברהטים בשקתות המים הם זכות תופשי התורה ומלמדים אותה לישראל שנמשלה למים כמאמר רעיא מהימנא עני ורוכב על חמור שזכו' ביאת משיחנו נשען ורוכב על זכות תורה כד"א יששכר חמור גרם וזהו אסור ברהטים של שקתות המים הם זכיות תורה שכאשר יפוצו מלמעל' ימוחו השערות המעכבים ויותר מאסרו ובא יבא ברנה: